לאחר שכבשו את הבית הלבן והשיגו רוב בקונגרס ובסנאט, היעד הבא של הנשיא דונלד טראמפ והרפובליקנים הוא להושיב על כס ראש עיריית ניו יורק פוליטיקאי רפובליקני. העובדה שבכרך הענק, שבקרב האמריקאים נחשב לסמל לעוצמתה של ארצות הברית, שולט כיום ראש עיר דמוקרטי: ביל דה בלאזיו מהווה עבור הרפובליקנים "קוץ בישבן", כדבריו של פרשן מקומי.
עבור הנשיא טראמפ, יליד רובע קווינס בניו יורק ותושב העיר כל ימיו, סילוקו מראשות העיר של דה בלאזיו, שהוא לא רק דמוקרט אלא ליברלי, נחשב למשימה בעלת חשיבות עליונה.
המירוץ לראשות עיריית ניו יורק נפתח בימים האחרונים באופן לא רשמי, כאשר הבחירות עצמן יתקיימו בחודש נובמבר הקרוב. אין עדיין כמעט שום ביטוי תקשורתי בולט לבחירות הללו, וגם טראמפ, שכידוע נוהג לצייץ רבות בחשבון הטוויטר שלו, טרם התייחס אליהן. אלא שמשיחות עם עסקנים ופרשנים מקומיים עולה כמעט הסכמה כללית כי מערכת הבחירות "צפויה להיות מלוכלכת וארסית, ואני אומר זאת במאמץ להישמע מאופק", כלשונו של אחד הפרשנים.
בעבר נהוג היה לומר שכהונת ראש עיריית ניו יורק היא השנייה בחשיבותה בזירה הפוליטית הפנימית בארצות הברית אחרי כהונת הנשיא. אמירה זו אמנם אינה רווחת כיום כפי שהייתה לפני שנים, אבל בחירות מוניציפליות בניו יורק הן עדיין אירוע פוליטי בעל חשיבות רבה הנושא משמעויות חברתיות עבור אזורים אורבניים צפופים ברחבי ארצות הברית. כהונתו של רודי ג'וליאני כראש העיר, בשנים 1994־2001, זכורה בזירה הארצית כהוכחה ליעילות במאבק נגד הפשע ברחובות. אין זה מקרה שג'וליאני התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות מול מיט רומני ב־2012.
כהונתו של ראש העיר מייקל בלומברג, בשנים 2002־2013, שיקפה ניהול פיננסי נבון וארגון נכון של עיר גדולה. כאשר טראמפ התחיל לצבור אוהדים בראשית מערכת הבחירות האחרונה, גורמים בכירים בצמרת הרפובליקנית שקלו להציע את בלומברג כמועמד לנשיאות.
הוכחה לחשיבות שמייחסים לתפקיד ראש עיריית ניו יורק ניתנה גם בפרסומים לאחרונה על כך שהילרי קלינטון, שהפסידה בנובמבר האחרון לטראמפ בבחירות לנשיאות, עשויה להתמודד בפריימריז של המפלגה הדמוקרטית כמועמדת המפלגה לראשות ניו יורק מול דה בלאזיו. בקרב בכירים במפלגה הדמוקרטית בניו יורק, עדיין יש מי שמקווים שקלינטון תחליט ברגע האחרון לזנק למאבק המקומי ותביס מועמד רפובליקני לראשות העיר. עם זאת, ההערכה בקרב פרשנים היא שקלינטון לא תצטרף להתמודדות משום שלא תרצה לפגוע בדה בלאזיו, שהיה בעבר פעיל בכיר בקמפיין הבחירות שלה.
להשתחרר מהטראומה
הבחירות המוניציפליות בניו יורק צפויות למשוך בחודשים הקרובים תשומת לב רבה. "גם במעצמות מערביות יעקבו הפעם בעניין מיוחד אחרי מערכת הבחירות בניו יורק ותוצאותיה", אמר בשיחה עמו ראש חברה לייעוץ פוליטי. לפי מפקד האוכלוסין האחרון שנערך, מספר התושבים באזור המטרופולין עומד על 8.4 מיליון בני אדם. בתפוח הגדול יש לדמוקרטים רוב ברור וכמעט יציב של 6 ל־1 על פני הרפובליקנים. אבל הניו יורקרים ידועים כחיות פוליטיות
שמצביעות יותר לפי אינטרסים מאשר לפי נאמנות מפלגתית.
למרות היותה עיר דמוקרטית, עד לבחירות האחרונות ב־2013 לא בחרו תושבי ניו יורק ראש עיר דמוקרטי מאז דיוויד דינקינס ב־1989. "דפוסי ההצבעה בבחירות הקרובות, במיוחד בקרב אוכלוסיות המיעוטים בכרך הגדול, יתפרשו לא רק בארצות הברית, אלא גם ברחבי העולם המערבי, כ'משאל עם' שיחשוף את התגובות הרווחות בקרב ציבור מצביעים גדול ומעורב פוליטית לנשיאותו של דונלד טראמפ", הסביר ראש החברה לייעוץ פוליטי.
הוכחה נוספת לחשיבות הרבה שהרפובליקנים מייחסים לבחירות הקרובות בניו יורק היא ההתרוצצות שכבר התחילה במסגרת המפלגה בניו יורק בקרב פוליטיקאים הרואים עצמם ראויים למועמדות המפלגה לכהונת ראשות העיר. בעת שבקרב הדמוקרטיים שורר עדיין שקט, לפחות כלפי חוץ, בקרב הרפובליקנים כבר התחילה, כאמור, באופן לא רשמי ההתמודדות על מועמדות המפלגה.
המטרה הראשונה בזירה הרפובליקנית היא להשתחרר מהטראומה של ביזיון תוצאות הבחירות האחרונות לראשות העיר ב־2013 כאשר דה בלאזיו, אז דמות כמעט אלמונית, אפרורית וחפה מכל כריזמה הביס את המועמד הרפובליקני ג'וזף לוטה, שניהל את רשות התחבורה הציבורית של מדינת ניו יורק. התבוסה הייתה כואבת עוד יותר כי דה בלאזיו, שהגיח לזירה הציבורית מתפקיד שולי של הסנגור הציבורי של העיר, ניצח ברוב של 73 אחוז מול 24 אחוז שקיבל יריבו הרפובליקני. "כל הכספים שאספתי למימון מערכת הבחירות שלי בזבזתי בפריימריז במאבק נגד יריבים רפובליקנים", סיפר לוטה בראיון ל"ניו יורק טיימס". "לבחירות הסופיות נגד דה בלאזיו הגעתי מרושש ותשוש".
לכן הפעם ככל הנראה הרפובליקנים ינסו להימנע ממאבקים פנימיים בבחירות המוקדמות, שלפי ההערכות גרמו לתבוסה ב־2013. לפי "הניו יורק טיימס", "הרפובליקנים מקווים להביס את דה בלאזיו אבל משתדלים למנוע את ההתמודדות הפנימית המתנהלת בתהליך הפריימריז".
אלא שלפי דיווחים באמצעי התקשורת בניו יורק, לפי שעה המאמץ לעקוף את הפריימריז לא כל כך מצליח. לפחות שלושה אישים כבר הודיעו על כוונתם להתמודד על מועמדות המפלגה לראשות העיר: טייקון הנדל"ן ואיל ההון פאול מאסי; הכומר מיכאל פאולקנר, רפובליקני שמרן משכונת הארלם, וחבר מועצת העיר מקווינס אריק אולריץ'. כל אחד מהם הצהיר כי הוא מקווה שהאחרים יוותרו על מועמדותם. המועמד המוביל הוא מאסי, אבל לדברי "הניו יורק טיימס", "הוא עדיין צריך לעמול קשה, ולפניו דרך ארוכה".
כמו כן, "הניו יורק טיימס" פרסם סקר שממנו עולה שדה בלאזיו יגבר על מאסי ברוב של 59 אחוז מול 25 אחוז. לאחרונה הרפובליקנים אפילו קיימו במועדון גולף בברוקלין ערב של שאלות ותשובות לשניים מהטוענים למועמדות המפלגה - מאסי ופאולקנר. כתב העיתון דיווח כי "מאסי סיפר לנוכחים כי אשתו הצביעה בעד קלינטון", ופאולקנר סיפר כי "תמך בטראמפ" וציטט מאחד מנאומיו.
לדברי פרשנים, אם תימשך התחרות הפנימית בזירה הרפובליקנית בניו יורק, היא צפויה להתלהט, ואז לדברי פרשן בערוץ הציבורי, "הרפובליקנים יהיו אלה שיחזקו את סיכוייו של דה בלאזיו לזכות בתקופת כהונה נוספת".
"הבושה תהיה גדולה", אמר בשיחה עמו יועץ פוליטי ומומחה ליחסי ציבור. "ניצחון לדה בלאזיו יהיה עלבון צורב לנשיא רפובליקני גאה". לדברי האיש, "מבוכת הרפובליקנים תהיה גדולה גם משום שדה בלאזיו הוא ראש עיר שלא כל כך קשה להביס". ניצחונו של דה בלאזיו בבחירות ב־2013 הוסבר בזמנו בכך שלניו־יורקרים נמאס מ־12 שנות כהונתו של בלומברג, שנבחר שלוש פעמים כמועמד רפובליקני, ומהעובדה שלדמוקרטים לא היה אז מועמד איכותי ובעל שיעור קומה שיכול היה בבחירות המוקדמות להשיג את מועמדות המפלגה.
מי שהתמודדו אז מול דה בלאזיו על ראשות המפלגה היו מבקר העיר לשעבר ביל תומפסון ויו"ר מועצת העירייה כריסטין קווין, ששאפה להיבחר כאישה
והלסבית הראשונה בראשות ניו יורק. עם זאת, דה בלאזיו השכיל לבנות לעצמו תדמית של מגן העניים והנצרכים ומי שידאג לצורכיהם של המיעוטים ויפעל לשוויון בין שכבות האוכלוסייה. זאת בניגוד לבלומברג המיליארדר, שנחשב למקורבם של עשירי הכרך.
המצב החריף
לפי שעה, לא ידוע על פוליטיקאים דמוקרטים המתכוננים להתמודד נגד דה בלאזיו ולהדיחו כמועמד בבחירות המוניציפליות הקרובות. לדברי עסקנים מקומיים, יש במפלגה בניו יורק פוליטיקאים שצפויים להצהיר על שאיפתם להשיג את מועמדות המפלגה. לדברי עסקנים אחדים, בין אלה השוקלים להודיע על מועמדותם גם אישה הנושאת תפקיד ציבורי בכיר.
בינתיים, דה בלאזיו, בן 55, איננו יושב בחיבוק ידיים ועסוק בשבועות האחרונים בתחום שבו הוא ידוע כמצטיין – איסוף כספים למימון קמפיין הבחירות שלו. עיתונאים מקומיים דיווחו באחרונה בנימה ביקורתית שבמשך שלושה ימים ביקר דה בלאזיו בלא פחות מחמש ערים גדולות בארצות הברית והשיג מתורמים מקומיים סכומים נכבדים לקופת מסע הבחירות שלו.
"דה בלאזיו התרים תושבי ערים זרות למימון מערכת בחירות בניו יורק", לעג לו "הדיילי ניוז". למעלה משלוש שנים בראשות העיר לא שינו את דה בלאזיו. הוא נשאר פוליטיקאי אפרורי, חסר השראה. הוא ודובר מטה הבחירות שלו דן לביטן מספרים לאחרונה שעקומת הפשע בכרך ירדה באופן חסר תקדים וכי בניית יחידות דיור למעמד הנמוך מתקדמת גם היא בקצב חסר תקדים. אבל דווקא בתחומים שבהם דה בלאזיו הבטיח שיפור - הנתונים המעודכנים מוכיחים כי המצב החריף. העוני התרחב ואוכלוסיית הנצרכים גדלה.
גם רמת החיים הכללית בתפוח הגדול ירדה. כמו כן, בשנות כהונתו חל גידול במספר חסרי הבית ובמחסור במתקנים המשמשים מקלטים ומקומות לינה לחסרי בית. לפי נתונים שפרסם "הניו יורק טיימס", מספר חסרי הבית הנודדים ברחובות ובפארקים הגיע באחרונה ל־60 אלף - "היקף חסר תקדים שנוצר תחת שלטונו של דה בלאזיו", בלשון העיתון. עוד נכתב שם כי "מלבד הסטטיסטיקה על הירידה בעקומת הפשע, ישנן הרבה חדשות שראש
העיר היה מעדיף להתעלם מהן".
דוגמה אחת בולטת, לפי העיתון, היא "החקירה המתנהלת נגד דה בלאזיו בחשדות להפרות חוק בתחום איסוף הכספים וחקירה נוספת בחשד לכך שאנשי עסקים שביקשו לעשות עסקים עם העירייה התבקשו לתרום לקופת הקמפיין של דה בלאזיו".
מי שהצליח להביך לאחרונה את ראש העיר היה מושל המדינה אנדרו קואומו, שכינס לאחרונה מסיבת עיתונאים, ובה הודיע כי ממשל המדינה שבהנהגתו הקציב 1.4 מיליארד דולר למלחמה נגד העוני והאבטלה השוררים בשכונות מצוקה בברוקלין. כספי התקציב המיוחד יתועלו למימון קורסים ללימודי מקצוע, מקומות עבודה ובניית יחידות דיור לשכבות המצוקה המרוכזות בשכונות בברוקלין. אף אחד לא יכול היה לחשוף באופן כה ברור את חוסר ההצלחה בתחום שאפיין כה את כהונתו של דה בלאזיו. להערכת פרשנים, מסיבת העיתונאים הזו גם הייתה סימן להתמודדות הצפויה שלו על כהונת נשיא ארצות הברית בבחירות הבאות.