לא פחות מ-863 מועמדים, בהם 56 נשים בגילים 18 עד 88, הגישו את מועמדותם לנשיאות איראן בבחירות שייערכו מחר. בין המועמדים היו גם כמה הזויים, למשל אחד ששוקל 200 ק"ג, שהודיע כי יוותר על הנשיאות לטובת מועמד ששוקל יותר ממנו, ואחר שהציע שימוש חופשי באופיום ואף הודה כי הוא משתמש בסם כי "זה לא מנוגד להלכה האסלאמית". אלא שמועצת שמירת החוקה האיראנית אישרה רק את מועמדותם של שישה אנשים, בהם הנשיא המכהן זה ארבע שנים חסן רוחאני ויריבו השמרני איברהים ראיסי. בינתיים שניים מהם כבר פרשו מהמרוץ, ונותרו רק ארבעה.
ההסכמה על מועמדותם של רוחאני וראיסי, האחרון נחשב למקורבו של המנהיג הרוחני חמינאי ואף מקבל תמיכה ממנו, פירושה שהעימות יהיה בין שני מחנות במדינה: המחנה המתון בהנהגת רוחאני, שזכה בבחירות האחרונות בפברואר 2016 ברוב מושבי הפרלמנט, מול המחנה השמרני, שנתמך בידי משמרות המהפכה.
הבולט במועמדים שנפסלו היה הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג'אד, שמועמדותו נפסלה, מאחר שהיא נחשבת כהתרסה נגד מנהיגותו הרוחנית של עלי חמינאי, שהוא השולט באיראן בפועל. חמינאי עצמו מפגין ניטרליות, לפחות כלפי חוץ.
כזכור, רוחאני זכה ברוב בבחירות שנערכו ב־2013 בתום קמפיין שבמהלכו הבטיח לסיים את הבידוד הדיפלומטי של ארצו ולדאוג לחופש הביטוי ולחירות. אולם יש כאלה שטוענים שהבחירות הללו עלולות להסתיים מבחינתו של רוחאני ב"רעידת אדמה". במחקר שכותרתו "עתיד ההנהגה בעדה השיעית" מעריך מהדי חלג'י, ממכון מחקר בוושינגטון, כי "רוחאני ימשיך לכהונה נוספת, אך הדרך תהיה רצופה המון בעיות". לדבריו, למרות מדיניות החוץ המוצלחת שלו, שהובילה להסכם הגרעין, רוחאני, שזכה ב־%50.88 בלבד בבחירות האחרונות, עלול להפסיד למתחרה שמרני, מאחר שהוא לא עמד בהבטחותיו הכלכליות והפוליטיות.
"לא חשים שינוי"
למרות ההערכות כי למנהיג הרוחני חמינאי יש סיבות לעמוד לצד המועמד השמרני ראיסי, יש כאלה שמעריכים כי יש לו סיבות משלו דווקא לתמוך במועמדותו של רוחאני, גם אם לא בפומבי. אחת מהן היא היחלשות מסורתית של הנשיאים האיראנים בקדנציה השנייה, מאחר שבתקופה זו חוזרים המנהיג הרוחני ואנשיו להשתלט מחדש על מוסד הנשיאות. יתרה מזו, בבחירות האחרונות ב־2013 סייע חמינאי לרוחאני, לאחר שקרא לשמרנים
להצביע בבחירות "למען ארצם".
אין ספק שלשכת המנהיג הרוחני דואגת ליום שאחרי וחוששת בעיקר מהאפשרות של עימותים בתוך העם האיראני, כמו שאירע בבחירות 2009, כאשר הרפורמיסטים טענו כי קולות זויפו לטובת הנשיא השמרן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד. לא בכדי התנגד חמינאי שאחמדינג'אד יתמודד שוב על הנשיאות, מה שיוביל לקיטוב חמור באיראן.
בינתיים, רוחאני (68) מקבל תמיכה מרפורמיסטים רבים, בהם הנשיא לשעבר מוחמד חאתמי, שהעניקו לו את התמיכה עוד לפני שהודיע רשמית על התמודדותו לנשיאות בחודש שעבר. השמרנים, לעומת זאת, מאשימים את רוחאני בכך "שהלך שולל" אחר המערב ובייחוד אחר ארצות הברית, שממשיכה להטיל עיצומים על איראן ולמנוע ממנה להשתלב בכלכלה הבינלאומית. אף שרוחאני פעל לייצב את הכלכלה, וההסכם הגרעיני עם המעצמות הוביל לקץ של 12 שנות עיצומים בינלאומיים, איראנים רבים טוענים שהם "לא חשים את השינוי בשטח".
חלג'י סבור כי חמינאי עשוי להקל זכייה נוספת של רוחאני, בהתחשב בדינמיקה הבינלאומית והמקומית בארצו ובעיקר נוכח העמימות של ממשל הנשיא טראמפ בכל הקשור בענייני איראן, סוריה וגם ענייני המזרח התיכון. "קדנציה שנייה לרוחאני מבחינת חמינאי תהיה מסר שלו לעצור את ההסלמה בין וושינגטון לטהרן", סבור החוקר האיראני.
גם בארצות הברית לא מעלימים עין מהבחירות באיראן. רק לאחרונה נדחתה ההצבעה על סנקציות נוספות על איראן בסנאט האמריקאי, בטענה כי הדבר עלול להשפיע על הבחירות. נוסף על כך, הקלה בעיצומים כמו גם שיפור במצב הכלכלי במדינה עשויים לסייע למנהיג העליון של איראן לשכנע את העם שכדאי להם להצביע לרוחאני.
רוחאני נהנה ממצב של כמעט כאוס בקרב השמרנים, שסובלים מאי־סדר בהנהגה ומאי־סדר בקרב הבסיס העממי שלהם. עובדה זו היא שהביאה את המועמד החזק מול רוחאני, ראיסי, המכהן כחבר מועצת מומחי המהפכה, להכריז על התמודדות לנשיאות כמועמד עצמאי ולא כנציג השמרנים. ראיסי (56) מכהן כתובע כללי בבית הדין המיוחד לאנשי הדת, מינוי של חמינאי עצמו. כנראה עברו צפוי לרדוף אותו, שכן הוא היה אחד משלושת חברי "ועדת המוות", שהרכיב מייסד הרפובליקה האסלאמית של איראן אייתוללה רוחאללה חומייני ב־1988. ועדה זו אישרה גזר דין מוות לאסירים הפוליטיים שהתנגדו למהפכה האסלאמית במדינה. נוסף על כך, גם הרקע המשפטי והמודיעיני שלו עלול להיות בעוכריו, שכן העם האיראני סולד מאנשי מודיעין כנשיאים.
שני המועמדים הנוספים שנותרו במרוץ, מלבד רוחאני וראיסי, הם מוסטפא מירסלים, מהנדס ומפקד לשעבר במשטרה, גם הוא שמרן ותיק מהברית האסלאמית שהורחקה מעוגת השלטון בשנים האחרונות, ומוסטפא האשמי־טאבה, תומך הרפורמיסטים והסכם הגרעין.
לא קונים, לא מוכרים
לא ברור עדיין אם 55 מיליון בעלי זכות הבחירה באיראן, שרוצים קצת יותר חופש וחירויות פרט, ייענו לקריאת המנהיג העליון ויגיעו בהמוניהם לקלפיות. אך מה שבטוח הוא שכל עוד המנהיג הרוחני הוא חמינאי, השינויים במדינה הזאת - שמעורבת עד מעל לצוואר בסכסוכים במדינות ערב ובעיקר בסוריה - לא יתרחשו כנראה בקצב הרצוי לרוב האזרחים.
בשכונת מעמד הביניים מולאבי שבבירה טהרן מספרים כי העם האיראני ניסה את כולם: רפורמיסטים, שמרנים, אנשי ממסד, דמגוגים וגם את איש הדת המתון רוחאני. אולם אנשי השכונה, שפעם הייתה מרכז מסחרי משגשג, מציינים כי לא נרשם שינוי במעמדם. "אני לא חושב שמשהו מיוחד יקרה בעתיד, יהיה הנשיא אשר יהיה", אומר בבאק קיאני, בן 35, סוחרה בגדים. "אולי אני אצביע, אבל אני יודע שזה לא ישנה כלום".
"איש לא מדבר עלינו", הוסיף מוחסן, גם הוא תושב טהרן. "גם בעימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים לנשיאות אף אחד לא מדבר על גבר בן 30 שלא מסוגל להקים משפחה כי אין לו כסף". לדבריו, אף שהממשלה הצליחה לעצור את האינפלציה האדירה ולהסיר את הסנקציות, ארבע השנים שעברו מאז היו קשות. "לא קונים ולא מוכרים", אמר בהתייחסו לקיפאון בשוק המקומי וקבל על ההגבלות החברתיות ועל היחס הנוקשה מצד המשטרה המקומית למרות הבטחות הנשיא המכהן לפתיחות בכל הנוגע לחירויות ולחופש. “החרימו לי את הרכב, כי הווליום היה גבוה מדי באוזני המשטרה”, הוא סיפר. “הכל בגלל שחגגתי ניצחון של הקבוצה שאני אוהד”.