קטרינה סיארסלוטי היא דמות מוכרת בוונצואלה. אלפי גולשים עוקבים באינסטגרם אחרי כוהנת הכושר והמאמנת האישית בת ה־44, שמתעדת את עצמה במהלך אימונים קשים, בבילויים או ביומיום, בלבוש מינימלי ובגוף ספורטיבי שרירי.

בתחילת החודש זכתה סיארסלוטי לתהודה עולמית, כאשר צלם של סוכנות הידיעות הצרפתית תיעד אותה משליכה אבן לעבר אנשי הביטחון של המשמר הלאומי במהלך הפגנה נגד שלטונו של הנשיא ניקולס מדורו, בכביש המרכזי של הבירה קראקס. בתוך שעות הופצה תמונתה של סיארסלוטי לבושת קסדת האופנוע ברשתות החברתיות, ומאמנת הכושר זכתה לכינוי "וונדר וומן".

"זה היה בשעות אחר הצהריים המאוחרות, בעיצומו של עימות בין המפגינים לבין לובשי המדים", שחזר הצלם חואן ברטו את הרגע שבו תפס את אחת התמונות האייקוניות של המחאה שסוחפת את ונצואלה, וגבתה עד כה את חייהם של כ־40 בני אדם. אלפים נוספים נפצעו או נעצרו. "גז מדמיע, אבנים ובקבוקי תבערה עפו לכל עבר, ובאמצע כל זה, הבחורה הזו הגיעה עם אבן ביד שלה".

סיארסלוטי הודתה כי הופתעה מהפרסום הרב שקיבל הצילום, אך הביעה סיפוק מהתהודה שלה זכתה המחאה בעולם ומכך שהנשים ממלאות בה תפקיד מרכזי. היא סיפרה לכלי התקשורת כי היא משתתפת במחאה נגד השלטון הסוציאליסטי כבר מתחילת העשור הקודם, והיא מאמינה כי כעת יש אפשרות להביא לשינוי אמיתי. "זה הרגע. אני משוכנעת לגמרי שיקרה משהו שישנה את המצב לטובתנו. אנחנו קרובים", אמרה ל"טיימס" הבריטי.

אף שהדגישה כי אינה תומכת באלימות, הבהירה סיארסלוטי כי היא לא מאמינה שניתן יהיה להשיג את המטרה רק בדרכי שלום. "אני לא אומרת שצריכה להיות אלימות קיצונית, אבל צריך להיות לחץ, ולחץ מתמשך", ציינה. "אסור לנו להתעייף. הם עייפים. אנחנו עייפים. אבל אנחנו רבים מהם".

סיארסלוטי אינה הקול הנשי היחיד שנשמע במהלך ההפגנות הנוכחיות. ביום ראשון שעבר צעדו אלפי נשים לבושות בלבן במרכז קראקס והשמיעו קריאות בגנותו של הנשיא מדורו. בפני המפגינות הופיעה ליליאן טינטורי, רעייתו של בכיר האופוזיציה לאופולדו לופס, הנמצא בכלא מאז 2014, אחרי שהוביל הפגנות נגד השלטון, וסיפרה כי נפגשה עמו אחרי חודש וכי בניגוד לשמועות, מצבו הבריאותי טוב מאוד והוא לא נשבר. "סיפרתי לו על כל מה שעובר עלינו. הוא לא ידע כלום, כי הוא בבידוד", אמרה לקהל. "לאופולדו גאה בוונצואלה ומבקש מאיתנו להמשיך להילחם".

דיאטת מדורו

מחאות עממיות נרחבות אינן זרות לוונצואלה. הן נערכו ב־18 השנים של השלטון הסוציאליסטי שחלפו מאז שהוגו צ'אבס, קצין הצבא שהפך לפוליטיקאי, הפך לנשיא ופתח את הגל השמאלני ששטף את אמריקה הלטינית. בשנת 2002 נהרגו כ־20 בני אדם בהפגנות נגד צ'אבס. באותם ימים צ'אבס אף נעצר לפרק זמן קצר על ידי קבוצת קציני צבא שניסו להפיל אותו מהשלטון עד שנסוגו בשל חוסר תמיכה עממית. כעבור שנתיים הובילה האופוזיציה הפגנות גדולות וניסתה להביא להדחת צ'אבס במשאל עם, אולם הנשיא שרד גם את האתגר הזה.

אף שפעל להצרת צעדי האופוזיציה, הלאים את תעשיית האנרגיה וענפים נוספים וחיזק את שליטתו באמצעי התקשורת, צ'אבס גם פעל רבות לקידומן של השכבות החלשות. כשהוא נעזר בהכנסות של מיליארדי דולרים ממכירת הנפט, שמחירו עמד על יותר מ־100 דולר לחבית - לוונצואלה ישנן העתודות הגדולות בעולם, יותר מאלה של סעודיה - הוא הפעיל תוכניות חברתיות שהצליחו להוציא מיליונים מקו העוני, הכניס ילדים לבתי הספר, סיפק גישה למים נקיים והוריד את מחיריהם של מוצרי הצריכה העיקריים.

לפני ארבע שנים הלך צ'אבס לעולמו בעקבות מחלת הסרטן שלקה בה, ובמקומו עלה סגנו ושר החוץ לשעבר, מדורו, שנבחר רשמית לתפקיד הנשיא באפריל 2013 אחרי ניצחון זעום על יריבו. בניגוד לצ'אבס הססגוני, שהוביל את אחת מתוכניות האירוח הטלוויזיוניות המוזרות אי־פעם ולא נמנע אף מלכנות את נשיא ארה"ב לשעבר, ג'ורג' בוש, "שטן" מעל במת האו"ם, הנשיא החדש לא היה כה כריזמטי ואף תואר כ"נהג אוטובוס חביב", אבל הוא המשיך ליישם במרץ את המדיניות הסוציאליסטית־מרקסיסטית של קודמו.

הירידה ההדרגתית במחירי הנפט, בייחוד בשנה האחרונה, פגעה קשות בכלכלת ונצואלה. הייצוא ירד ב־65% בשלוש השנים האחרונות, ההכנסות המצומצמות הופנו לטובת תשלום חובות למלווים בינלאומיים בניסיון למנוע פשיטת רגל, והבנק המרכזי נאלץ להדפיס עוד ועוד כסף, צעד שהוביל לירידת ערך המטבע המקומי ולאינפלציה אדירה.

דוח שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית בחודש שעבר הציג את המצב העגום של המדינה, שבעבר הייתה העשירה ביותר באמריקה הלטינית ונמצאת כעת במיתון זו השנה השלישית ברציפות עם כלכלה שהצטמצמה ב־18% בשנה האחרונה. שיעור האבטלה, שהגיע בשנת 2015 ל־7.4% בלבד, צפוי להגיע השנה ל־25%. האינפלציה צפויה להגיע השנה לרמה של 720%, וכלכלני הקרן מעריכים כי אם המצב הנוכחי יימשך, בשנה הבאה היא תגיע ליותר מ־2,000%.

עדות נוספת למצב הכלכלי הקשה במדינה אפשר לראות במחסור החמור במוצרי יסוד חיוניים, החל ממזון ועד תרופות ודלק. עוד בימיו של צ'אבס הוחלט להוריד את המחירים לרמה נמוכה ולסבסד את המוצרים הבסיסיים, אולם המחירים היו נמוכים מעלויות הייצור, ובשל כך עסקים רבים, בעיקר מאפיות, חדלו לייצר.

אם זה לא מספיק, הממשלה היא ששולטת על כל מה שנכנס לוונצואלה ויוצא ממנה, ועם ירידת מחירי הנפט, לא הייתה לרשויות האפשרות לשלם עבור מוצרי הגלם כמו קמח חיטה מחו"ל. כתוצאה מכך, מדפים ריקים בחנויות ותורים ארוכים של קונים בחנויות הם מראות שכיחים בוונצואלה, שם פורח השוק השחור על אף ניסיון הרשויות להילחם בו.

לאחרונה הודיעו הכנסיות הקתוליות כי אינן יכולות להעניק את לחם הקודש בטקסים משום שאין קמח. אלפים לא יכולים לעזוב את המדינה, מאחר שהמכשירים להדפסת דרכונים יצאו מכלל שימוש ואין חלקי חילוף, ואפילו המחסור בדלק הגיע לשיאים חדשים באופן אבסורדי במדינה שיש בה כמויות אדירות של נפט.

אחד הביטויים הבולטים של המחסור במוצרי מזון בסיסיים הוא "דיאטת מדורו", שבמסגרתה רבים מהתושבים החליטו לוותר על ארוחות כי אין להם מספיק מרכיבים. מי שנפגעים מכך הם בעיקר הילדים והתינוקות, שלא מקבלים את הרכיבים שכה דרושים להתפתחותם. לפי סקר תנאי המחיה בוונצואלה שפורסם בפברואר האחרון, קרוב ל־75% מהנשאלים איבדו בממוצע שמונה קילוגרמים וחצי ממשקלם, ואצל העניים ביותר אובדן המשקל הגיע ליותר מתשעה קילוגרמים בממוצע. 9.6 מיליון מהתושבים אוכלים שתי ארוחות או פחות ליום. לרוב מדובר בארוחות נטולות חלבון, והירקות הפכו למזון המועדף במקום עוף ובשר.

"שקלתי 60 קילוגרם, עכשיו אני שוקלת 45 קילוגרם", אמרה תושבת קראקס נזעמת לרשת ABC. "כולם בעולם צריכים לדעת שאנחנו בוונצואלה מתים מרעב. אנחנו חיים בדיקטטורה. כולם עדים לזה ואי אפשר לדבר, כי הממשלה סתמה לנו את הפה. אם אתה מדבר נגדם, הם שולחים את המיליציות כדי לפצוע או להרוג אותך".

נתונים מזעזעים נוספים שסיפק בשבוע שעבר משרד הבריאות של ונצואלה, ואשר גם קשורים למחסור במזון, בתרופות ובציוד בסיסי בבתי החולים, הראו כי בשנת 2016 חלה עלייה של כ־30% במספר מקרי המוות של תינוקות עד גיל שנה ועלייה של כ־65% במספר מקרי המוות של אמהות בהריון או מיד אחרי לידה. כמו כן, חלה עלייה במספר ההידבקויות במלריה, בזיקה ובדיפתריה.

רשימת הדרישות

יותר מאשר המצב הכלכלי החמור והמחסור הכרוני במוצרים, הידרדרותה של ונצואלה לעבר דיקטטורה בתקופת שלטונו של מדורו היא שסיפקה את הניצוץ שהוביל לגל המחאה הנוכחי.

בדצמבר 2015 רשמה האופוזיציה את הישגה הגדול ביותר תחת השלטון השמאלני, כאשר השיגה את מרבית המושבים בבחירות לאסיפה הלאומית. מדורו אומנם הכיר בתוצאות, אבל עשה כל שביכולתו כדי להחליש את הפרלמנט הלאומי תוך הסתמכות על בית המשפט העליון שנותר נאמן לנשיא. באוקטובר האחרון אף אפשרו השופטים למדורו לאשר את התקציב לשנת 2017 תוך עקיפת הפרלמנט, בשל הצורך "לשמור על תפקודי המדינה וכדי להבטיח זכויות יסוד וסדר חוקתי".

הדרמה הגיעה לשיאה ב־29 במרץ, כאשר בית המשפט העליון הודיע כי הוא נוטל לעצמו את הסמכויות של הפרלמנט בטענה שהאסיפה הלאומית התעלמה מהחלטות השופטים, והשביעה שלושה חברים שהושעו על ידי בית המשפט בטענה למרמה בבחירות. שלושה ימים לאחר מכן חזרו בהם השופטים מהחלטתם, לא מעט גם בשל ביקורת מצד אישים המקורבים לשלטון, אבל עבור האופוזיציה זה היה מספיק, והם המשיכו לראות בהחלטה ניסיון הפיכה ומהלך שנועד להפוך את מדורו לשליט יחיד.

הפגנות המוניות פרצו בקראקס ובערים נוספות, בהשתתפות מאות אלפים, החל מצעירים ועד פנסיונרים, גברים לצד נשים. ראשי האופוזיציה דרשו את סילוקם של השופטים שקיבלו את ההחלטה בסוף מרץ, קיום בחירות חדשות עוד השנה, אספקת חירום של תרופות למדינה ושחרורם של כל האסירים הפוליטיים כמו לופס. כוחות הביטחון הגיבו בעוצמה רבה בכוח פיזי ובאמצעות ירי גז מדמיע ופצצות עשן מהקרקע וממסוקים. בעימותים בין הצדדים, שכללו גם השלכת אבנים ובקבוקי תבערה ואפילו צואה, נהרגו כ־40 בני אדם. אלפים נפצעו, ומאות נעצרו, ולטענת האופוזיציה וארגוני זכויות אדם הם נשפטו בבתי דין צבאיים סודיים ללא הליך משפטי מסודר.

מדורו עצמו ניצל את נאומו לכבוד 1 במאי לגינוי "ההפיכה הפאשיסטית", שלטענתו מהווה חלק ממזימה קפיטליסטית בהובלת ארה"ב. הוא לא הסתפק בכך והכריז כי הוא רוצה להקים מועצה מחוקקת חדשה עם 500 חברים - מחציתם ייבחרו על ידי ארגונים שונים שבדרך כלל מזוהים עם מפלגת השלטון, והמחצית השנייה תיבחר ברמה המקומית, תוך הבטחת הרוב של תומכי הממשלה - שתנסח חוקה חדשה למדינה, ובעצם תשנה את החוקה שצ'אבס עצמו קידם בראשית כהונתו.

האופוזיציה וגם בעלי העסקים המרכזיים הבהירו מיד כי אין להם כל כוונה לקחת חלק במהלך. "אנחנו לא יכולים להשתתף בתהליך ההונאה הזה", אמר אנריקה קפרילס, שהפסיד למדורו בבחירות לנשיאות ב־2013. "יש לנו חוקה, והממשלה לא יכולה לבטל אותה בכוח". גם גורמים המקורבים לשלטון הודו כי מדובר במהלך שגוי והביעו הסתייגות מהתנהלותו של מדורו, שבינתיים לא חוזר בו מהכרזתו.

קול המוזיקה

בקהילה הבינלאומית עוקבים בדאגה אחרי ההתרחשויות. "ונצואלה צוללת למשבר כלכלי, פיננסי, חברתי והומניטרי בממדים עצומים", אמר מזכ"ל ארגון מדינות אמריקה, לואיס אלמגרו לסוכנות בלומברג. "יש רודנות בוונצואלה, וונצואלה צריכה בחירות. דרך היציאה היחידה עבור המדינה היא בחירות כלליות". הוא הוסיף כי "הדבר היחיד שמדורו צריך לעשות הוא להקשיב לצעקת העם. זה הכל. שום דבר נוסף. רודנים תמיד אטיים בהאזנה לבני עמם, עד שיום אחד הם צריכים לעשות את זה". מדורו החליט בחודש שעבר לפרוש מהארגון בשל הכוונה לכנס פסגה של שרי החוץ כדי לדון במצב בוונצואלה.

גם הממשל האמריקאי השמיע את קולו. סגן הנשיא, מייק פנס, והיועץ לביטחון לאומי, ה"ר מקמאסטר, נועדו בשבוע שעבר עם מנהיג האופוזיציה ונשיא האסיפה הלאומית, חוליו בורג'ס, וסיכמו כי "יש צורך ברור להביא את המשבר לסיום במהירות ובדרכי שלום". הנשיא דונלד טראמפ הודה כי הוא "עצוב עבור ונצואלה", בעוד השגרירה באו"ם, ניקי היילי, גינתה את מדורו על "חוסר הכבוד שלו לזכויות הבסיסיות של בני עמו".

בינתיים, על אף המילים וקולות התמיכה מחו"ל, סיארסלוטי ויתר המפגינים יודעים שהמאבק עדיין לא נגמר והם ממשיכים לצאת לרחובות בניסיון לאלץ את מדורו להתפטר או להכריז על בחירות חדשות, בתקווה שהפעם יצליחו לסיים את השלטון השמאלני באמצעות הקלפי ולהציל את ארצם מקריסה כוללת

בהפגנות בקראקס לפני ימים אחדים, מלבד הססמאות הרגילות, נשמעו גם קולות אחרים שסיפקו אווירה סוריאליסטית למתח הרב ברחובות. צעיר בשנות ה־20 לחייו, לבוש קסדה בצבעי הדגל, החל פתאום לנגן בכינור שלו בצל העימותים מול כוחות הביטחון. "היום הייתי עד לריאליזם קסום", צייץ צלם העיתונות איוון ארנסטו רייס, שתיעד את המחזה הבלתי שגרתי. "מפגין ניגן בכינור בעת שאנשי המשמר הלאומי ריססו גז מדמיע. היו פצצות, גז מדמיע ודיכוי, אבל הוא המשיך לנגן בכינור. הוא לא עצר".

אותו נגן מסתורי לא היה היחיד שהחליט להביא את המוזיקה להפגנות. "אנחנו רוצים לקדם את הערכים של מוזיקאים", אמרה אניבל טרחו (18) שהגיעה עם הוויולה שלה. "אנחנו לא טרוריסטים. הם הורגים אותנו. אבל אנחנו עם העם, אנחנו מאוחדים". האם זה יספיק למפגינים כדי להביא לשינוי שהם כה מייחלים לו? בינתיים התשובה אינה ברורה.

כלכלה הרוסה והידרדרות לעבר דיקטטורה: ונצואלה בצומת דרכים

המצב הקטסטרופי מוציא את אזרחיה הנזעמים והרעבים של המדינה הדרום אמריקאית אל הרחובות. כ־40 בני אדם כבר נהרגו במהלך העימותים, והשינוי עדיין לא נראה באופק