בספר הזיכרונות רשמו בני משפחתה, חברותיה ומוריה של אסתר מסרים של תקווה וחברות נצחית. חלק מהדפים מעוטרים בציורים תמימים ומלאי תקווה, ואחרים מכילים תצלומים של יקיריה. ההקדשה הראשונה נרשמה בספר בשנת 1937, כשאסתר הייתה בת 11, והאחרונה נכתבה ב-16 בספטמבר 1942, כחודש לפני גירושה של אסתר לריגה שבלטביה ורציחתה בגיל 16. מרגוט עצמה נשלחה ביוני 1939 לאוסטרליה והיא היחידה מבני משפחתה שניצלה.
הטקס נפתח שירה של מקהלת הילדים "אנקור", אשר שרו את "הליכה לקיסריה", שנכתב על ידי חנה סנש ולאחר מכן נאמרה תפילת "אל מלא רחמים".
"זה היה פשע האכזרי ביותר נגד אלוהים וילדיו. כפי שאמר אלי ויזל: 'עבור החיים והמתים, אנחנו צריכים לשמש כעדים'. רק כאשר נזכור את המשפחות שנקרעו מאהובם, רק אז נוכל למנוע מהצער הזה לחזור שוב. המקום הזה הוא העדות לרוח שלא ניתן לשבור את העם היהודי. במהלך הרדיפות, הדיכוי, המוות וההרס, העם היהודי שרד, שגשג. הם נהיו מוצלחים בכל כך הרבה מקומות. הם מאירים את העולם.
"מדינת ישראל היא עדות לשבועה כי דבר כזה לא יקרה שוב. מעומק הסבל של העם היהודי. כל עוד נסרב לעמוד מהצד ולראות את הברבריות, אנחנו נדע שיהיה טוב ושישרור שלום. העצב על החיים והחלומות, הנחישות היא לשמור תמיד על זכר הקורבנות והנחישות להתמודד עם הרשע בכל מקום שבו הוא צץ. אנחנו מבקשים מן האל לתת לנו את החכמה והיכולת ללכת בדרך הנכונה. האל יברך את זכרם של הנספים ואת השורדים, ואת העם היהודי ואת ישראל".
"אנחנו זוכרים את השואה, זוכרים את השנאה כלפי היהודים אשר היכתה ביהודים, ונשבענו שזה לא יקרה שוב. כדי למלא את השבועה הזאת, אנחנו צריכים להיות מסוגלים להגן על עצמנו לבדנו, ואני מודה לארצות הברית שעוזרת לנו, למדינה היהודית האחת והיחידה. אמרת שאנחנו חייבים לעמוד אל מול הרשע בעולם, אנחנו חייבים לעמוד מול הרוע בעולם.
"מכאן אני רוצה לגנות את הפיגוע במנצ'סטר אמש, לא משנה איפה זה קורה, במנצ'סטר, סן ברנדינו, או ירושלים. טרור הוא טרור. היום כינית את הטרוריסטים לוזרים, ואנחנו צריכים להמשיך לדאוג לכך שהם יפסידו במערכה, וצריכים להביס אותם. תודה שנקטתם צעד כל כך משמעותי עבור העם היהודי. זה חשוב לנו מאוד.
ב"יד ושם" הודו לנשיא טראמפ על שמצא לנכון לכבד את זכרם של ששת מיליוני היהודים שנספו בשואה ועל המזכרת שקיבל הסבירו: "כמיליון וחצי ילדים יהודים נרצחו בשואה. רובם כמעט שלא הותירו אחריהם שריד, קומץ תצלומים ומעט חפצים אישיים. ספר זיכרונות יקר ערך זה מאפשר התוודעות לסיפורה של נערה צעירה שחייה הקצרים נגדעו באלימות.
מרגוט הרשנבאום ציינה שהתרגשה מאד כשנודע לה שרפליקה של ספר הזכרונות של אחותה אסתר ז"ל תינתן לנשיא ארה"ב והוסיפה : "הייתי בת תשע, כמעט בת עשר, כשנעקרתי מהבית בברלין ונסעתי לאוסטרליה ביוני 1939. היינו חודש בדרך. באוסטרליה, אני זוכרת שכל הזמן אמרו וחשבו שאם אחד מבני המשפחה יצליח לצאת מגרמניה, כל האחרים יצליחו לצאת בעקבותיו, ולכן לא הייתי עצובה. רק אחרי המלחמה קיבלתי מכתב מקרובים שהודיעו לי שאבי דוד, אמי בלימה, אחותי אסתר ואחי היינץ נרצחו. נשארתי לבד".
התרעות פיקוד העורף