מערכת הבחירות הקצרה החלה בגלל רצונה של מיי, שהפכה לראש הממשלה בעקבות התפטרותו של דיוויד קמרון אחרי ההפסד במשאל העם על הברקזיט אשתקד, להבטיח רוב מוצק לשמרנים לקראת המשא ומתן המורכב עם נציגי האיחוד האירופי על הפרישה מהגוש המשותף. אולם בשל התנהלות מבולבלת של מיי, שכללה גם חזרה מהבטחות בתחומים החברתיים, החל היתרון של השמרנים להצטמצם בסקרים.
שני אירועי הטרור האחרונים – פיגוע ההתאבדות במנצ'סטר שגבה את חייהם של 22 בני אדם ופיגוע הדריסה והדקירה בגשר לונדון ביום שבת האחרון שבו נרצחו שמונה בני אדם – הפכו את סוגיית המאבק בטרור ובהקצנה לשאלה המרכזית לקראת קו הסיום של הבחירות. מיי הכריזה על הצורך להקשיח את הצעדים במאבק בטרור וביום שלישי בערב אף הציעה לשנות חוקים שמגנים על זכויות אדם. מנגד האשימו הלייבור את מיי כי היא קיצצה את מספר השוטרים בעת שכיהנה כשרת הפנים מאז 2010 והזהירו מפני כוונה לפגוע בזכויות אדם ואזרח כחלק מהמאבק בטרור.
אולם גם הלייבור נמצאים במצוקה קשה. מנהיג המפלגה, ג'רמי קורבין, עמד בפני לא מעט סערות מאז שנבחר לראשונה לתפקידו לפני קרוב לשנתיים, כולל האשמות באנטישמיות ובתמיכה בארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה וקשרים עם בכירים במחתרת האירית (IRA). אתמול אף דיווח העיתון "הדיילי טלגרף" כי שוטרים סמויים עקבו אחרי קורבין, בעל דעות של שמאל קיצוני, במשך יותר מ-20 מחשש שהוא מנסה לערער את הדמוקרטיה בבריטניה. הבוחרים היהודים בבריטניה תולים בקורביין חלק גדול מהאשם במקרי האנטישמיות שנתגלו בשנתיים האחרונות בשורות המפלגה.