ברלין ידועה כאחת הערים המגניבות שיודע הזמן הזה. היא סובלנית, קוסמופוליטית וניסיונית (בעיקר ארכיטקטונית), והיא עדיין לא ממש שם בכל הנוגע לתעריפי המחיה ויוקר הנדל"ן במערב. בנוסף, ההיסטוריה שלה כעיר מחולקת ממשיכה לעורר סקרנות וקסם. דבר נוסף שברלין מצטיינת בו הוא שפע אמנות הרחוב שבה בורכה.
היא נחשבת לאחת הבירות החשובות של האמנות בכלל והאמנות האלטרנטיבית בפרט, וזכתה לכינוי “מֶכָּה של הגרפיטי ואמנות הרחוב האורבנית”. קירות, מדרכות ואף קרונות הרכבת בעיר היוו במשך שנים עדות חיה ובועטת לתהליכים ולתהפוכות החברתיים והפוליטיים בעולם ובגרמניה, בעיקר בתקופות המלחמה הקרה והתפתחותה של מזרח ברלין לאחר נפילת החומה. באופן לא מפתיע, הסוגיות הבוערות כרגע ברחובותיה, בעיקר בשכונת המהגרים קרויצברג (בגרמנית - “הר הצלב”), הן של בעיית הפליטים והזרים באירופה והתמורות הכלכליות שרוחשות בה.
“תהליך הג’נטריפיקציה בעיר והתחדשות עירונית הם נושאים שמעסיקים מאוד את אמני הרחוב שפועלים כאן”, אומרת נועה רום, מדריכה ב־ARTernative, מיזם של סיורי הדרכות אמנות רחוב בעברית באירופה, שמתגוררת בברלין. “יש גם הרבה עיסוק בנדל”ן. אמנות הרחוב פה היא שותפה פעילה בהתנגדות לדברים האלה, ויש הרבה התייחסות לנושא הפליטים, כשהרבה פעמים אלה שמתעסקים באמנות רחוב נמצאים בצד שמקבל אותם ומעודד את זה".
גם נושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני אינו נעלם מידיהם של העוסקים במלאכה, ובשיטוט ברחובות השכונה ניתן להיתקל, למשל, בכתובת בולטת על רקע אדום שקוראת לשחרר את עזה. העוברים ושבים לא נשארו חייבים, והוסיפו מתחתיה את הכיתוב: "לשחרר - מחמאס".
התרעות פיקוד העורף