בצל שאלות נוקבות על גורלם של אנשי דאעש ששלטו במשך שלוש שנים בעיר השנייה בגודלה בעיראק, מוסול, כוחות הביטחון בעיראק ממשיכים “לספור את גופות הטרוריסטים”, והממשלה ממשיכה לעמוד על הנזקים הכבדים שנגרמו לעיר.



בינתיים, נתונים רשמיים של צבא עיראק הצביעו על כך שהכוחות הרגו 10,000 לוחמים של ארגון המדינה האסלאמית והפילו 24 מטוסים ללא טייס. אף לא מילה אחת נאמרה על אזרחים לא מעורבים שהיו קורבן ללוחמה זו, אם זה מצד הכוחות השיעים שהצטרפו למלחמה לצד צבא עיראק, ואם מצד לוחמי ארגון המדינה האסלאמית. “מספר ההרוגים האזרחים הוא ענק”, אמר כתב "הניו יורק טיימס" האמריקאי. “הגופות נמצאות בכל רחוב ובכל סמטה ברחבי מוסול. אלפי אזרחים שלא הצליחו להימלט נהרגו בקרבות מרחוב לרחוב בין לוחמי דאעש לבין צבא עיראק”.



מפקד כוחות מבצע “באים לנינוה”, גנרל עבד אל־אמיר רשיד יארללה, אמר כי המערכה הבאה היא למען שחרור מחוז תלעפר מצפון מערב העיר מוסול: “המערכה תצא בקרוב, כדי שנחגוג את השחרור של אזוריו הצפוניים של מחוז נינוה – וזה כולל את תלעפר, עיאדיה ומחלביה”.




מוסול חרבה. צילום: רויטרס
מוסול חרבה. צילום: רויטרס



יארללה הצביע על קשיים רבים שבהם נתקלו במלחמה לשחרור מוסול, שבה שלושה מיליון אזרחים: “יותר מ־100 אלף חיילים ולוחמים – כולל כוחות הצבא העיראקי, המשטרה הפדרלית, הכוחות ללוחמה בטרור, הפשמרגה הכורדית, אל־חאשד א־שאעבי (קואליצייה של לוחמים שיעים – י”ע) וכן לוחמים מתנדבים וסוכני מודיעים - הצטרפו למלחמה למען שחרור מוסול, כאשר הם מסתייעים בכוחות אוויר, מטוסי קרב של צבא עיראק ושל הקואליציה הבינלאומית”.



הוא נתן קרדיט לכל הכוחות הלוחמים והסביר כי “אי אפשר לתת קרדיט לכוח אחד על פני אחר. הכוחות הללו עשו הכל על מנת להגן על האזרחים ולחסל את הטרוריסטים. ההנהגה הוכיחה את עצמה בכל הרמות. הכוחות לחמו בצורה שאף צבא בעולם לא חווה, במיוחד מאחר שבעיר העתיקה יש סמטאות צרות שקשה להתנייד בהן”.




תושבים חוגגים את שחרור העיר מוסול. צילום: AFP
תושבים חוגגים את שחרור העיר מוסול. צילום: AFP




"טעות טרגית"



העיר תלעפר היא עיר טורקמנית־שיעית בעלת היסטוריה עמוקה באזור. היא מרוחקת 70 קילומטר מצפון־מערב ממרכז העיר מוסול ו־45 קילומטר מהגבול המערבי ביותר של העיר. תלעפר נחשבת לאחת הערים הגדולות במחוז נינוה. בעיר מתגוררים חצי מיליון תושבים, והיא משתרעת על פני 28 קילומטר. העיר מרוחקת 55 קילומטר מגבול טורקיה, ו־60 קילטמטר מגבול סוריה.



תלעפר, שאליה הגיעו לוחמי ארגון המדינה שנסו על נפשם ממוסול, מחולקת לשלושה אזורים פנימיים: אזור רביעה שבו מתגורר שבט שמאר המוכר והגדול, אזור זומאר שבו 78 כפרים – 49 ערביים ו־29 כורדיים – ואזור עיאדיה שבו תערובת של ערבים וטורקמנים ומיעוט כורדי.



אך למרות אווירת הניצחון הכללית בעיראק, יש המביטים קדימה כבר לקולות העולים מהחבל הכורדי במדינה, ומזהירים מפני הכוונות של כורדיסטן בעיראק להתנתק לחלוטין מעיראק. “זה יגרום לצונאמי”, אמר עמאר אל־חכים, אחד מראשי השיעים בעיראק ומנהיג הקואליציה הלאומית, בפגישה בלשכתו עם פוליטיקאים בכירים במדינה. “זה יביא לחלוקת עיראק למדינות קטנות, החל מאזור בצרה וערי הדרום, שיצטרפו למדינות השכנות. זה לא חוקתי”.



“אין ספק שהגדרה עצמית היא זכות אנושית, אך הבעיה היא איך לבצע אותה”, הוסיף אל־חכים, מי שמוכר כעושה דבריה של איראן בעיראק. “הכורדים בחרו להישאר כחלק מעיראק פעמיים – פעם ב־1917 ופעם נוספת ב־2005, כאשר הצביעו על עיראק פדרלית מאוחדת, באמצעות החוקה”. הוא קרא לארצות הברית ולמדינות השכנות להביע עמדה לגבי אחדות ארצו.



אל־חכים הוסיף כי השטח של מחוז כורדיסטן הכפיל את עצמו מאז 2003 – הפלישה האמריקאית לעיראק והדחת הנשיא לשעבר סדאם חוסיין – והזהיר כי כל האדמות שעליהן השתלטו הכורדים הן בבעלות שבטים ערביים או טורקמניים, אם זה במוסול, סלאח א־דין, דיאלא או כרכוכ – ומדובר בזכויות שלא חלה עליהן התיישנות. “ביטחון המחוז הכורדי, כולל התקציב הענק שלו, יכולים להתערער אם יהיה שינוי”, הדגיש הבכיר העיראקי. “הפתרון היחיד לסוגיה זו הוא באמצעות משא ומתן על ידי הממשלה הפדרלית. התקופה הבאה מחייבת ראייה ביטחונית ומודיעינית, כדי לטפל בתאי הטרור שעלולים להתעורר שוב”.



יש לציין כי משאל העם הצפוי בכורדיסטן ב־25 בספטמבר, מלווה בהתנגדות פנימית וגם בינלאומית. אל־עבאדי הביע את התנגדותו להתנתקות המחוז, והפנה אל החוקה העיראקית החדשה, שמדגישה את “אחדות האדמה העיראקית”. גם “קואליציית הכוחות הלאומיים” הדגישה שהנחישות של הכורדים להיפרד מעיראק גורמת לחלוקת המדינה, ואליה הצטרפה סיעת אל־פדילה השיעית, כמו גם הטורקמנים העיראקים, שהם העדה השלישית בגודלה במדינה, אחרי השיעים והסונים. מה שמרגיז את הטורקמנים זו העובדה שהכורדים מעוניינים לשלב את מחוז כירכוכ – שנחשב לארץ הולדתם – למדינה הכורדית המתהווה.



גם טורקיה הביעה את התנגדותה לתהליך, מטעמים מובנים, שכן היא חוששת שהחבל הכורדי בדרום טורקיה יצטרף למדינה החדשה. “מדובר בטעות טרגית”, כינו גורמים רשמיים באנקרה את משאל העם של הכורדים בעיראק. גם איראן הצטרפה לקביעה זו, ממניעים דומים, אם כי היא הדגישה כי הדבר “יפגע באחדות עיראק”.



ארצות הברית הזהירה אף היא ממשאל העם, שעלול “להסב את תשומת הלב מהמלחמה בארגון דאעש”. אליה הצטרפה גרמניה, שהביעה דאגה מהתוכנית של מחוז כורדיסטן, והדגישה כי “הדבר יביא למתיחות באזור כולו”. שר החוץ הגרמני אף ציין כי “אחדות עיראק נמצאת בסכנה גדולה”.