חוליית החיסול הגיעה באמבולנס לכפר ג'וענייה, דרומית לעיר מוסול בעיראק, ישירות לביתו של המואזין. שישה חמושים במדים קפצו מהרכב ושלפו אותו מהבית. את צרחותיו של החשוד בתמיכה בדאעש היה אפשר לשמוע מהצד השני של הרחוב. "הם לקחו את הזמן, הם לא מיהרו", אמר אביו של המואזין, סלמן מוסלה עבדאללה. חברי מיליציה מקומית סונית ניסו להגן עליו, אך הם גורשו על ידי החמושים באמבולנס. "זה לא עניינכם", אמר מנהיג החוליה. המואזין הושלך אז לאמבולנס והוסע משם. זו הפעם האחרונה שנראה בחיים.

גופות שרופות הושלכו בצד הדרך מספר ימים מאוחר יותר. משפחתו של עבדאללה, שנעצר באפריל ונחקר על מעורבותו בדאעש אך שוחרר מאוחר יותר, חששה שאחת מהן היא שלו. אך איש בכפר לא העז לגעת בהן. השלכת הגופות בכפרים מדרום למוסול הפכה להיות שכיחה לאחרונה. "זה קורה כל 10 ימים בערך", אמר מוחמד פדיל, מפקד מיליציה מקומית. "אנחנו לא יודעים מי הם או מי משליך אותן. אנחנו לא מתערבים". 



מעשי נקם בחברי דאעש וחשודים בשיתוף פעולה עם הארגון יחד עם גירוש משפחות המזוהות איתו מאיימות להצית מחדש את הסכסוך בין הסונים והשיעים בעיראק. גם נציב זכויות האדם של האו"ם, זיאד רעד אל חוסיין, התריע השבוע ממעשי נקם וגירושים של תומכי דאעש. מנהיגי שבטים סוניים במחוז נינווה, בו נמצאת מוסול, מעריכים כי 10-15% מהאוכלוסייה הסונית המקומית היתה קשורה לדאעש, או דרך בן משפחה או דרך תעסוקה בארגון. בעיראק כולה, הסונים מהווים 40% מהאוכלוסייה. 

גירושים של משפחות דאעש הפכו גם הם שכיחים בגיבויה של הממשלה העיראקית. בכפר גאייארה, המועצה המקומית הרכיבה רשימה של 67 משפחות דאעש לגירוש. המועצה המקומית במוסול הרכיבה רשימה דומה. כשהרשתות החברתיות, אשר מזוהות כל כך עם דרך הפרסום של דאעש, נעשו דומיננטיות גם נגד הארגון. קבוצות פייסבוק רבות הוקמו, על מנת ליצור תיאום בין חוליות הנקם.

משפחות חברי דאעש במחנה פליטים מזרחית למוסול, עיראק. צילום: רויטרס


"אם זה היה תלוי בי הייתי הורג את כל המשפחות של דאעש", אמר קולונל מוחמד אסווד, מפקד מיליציה שיעית טורקמנית מהעיר תל עפאר בעיראק. "הם הזרע של דאעש ואין להם מקום כאן". 


חילוץ מהגהנום

הצבא העיראקי חילץ השבוע עשרות נשים וילדים מהמיעוט היזידי שהוחזקו בשבי דאעש במוסול, לאחר שהעיר שוחררה בשבוע שעבר. הנשים היזידיות הוחזקו כשפחות מין של לוחמי הארגון בעוד שהילדים גויסו להילחם למענו בשדות הקרב. "מכרו אותי שבע פעמים", סיפרה השבוע אחת השפחות המשוחררות, אישה יזידית בשם נור, "אבל להרבה נשים היו חיים הרבה יותר קשים מלי".

נור נשבתה על ידי דאעש יחד עם שני ילדיה באוגוסט 2014, כאשר הארגון כבש את הר סינג'אר, מעוז העדה היזידית בעיראק. בעלה הופרד מהמשפחה לאחר יומיים ועדיין נעדר. נור, שהייתה בהריון, ילדה ילד נוסף בשבי. אך לאחר הלידה, היא נמכרה שוב ושוב ללוחמי דאעש. "היו הרבה פעמים שרציתי להתאבד", אמרה נור לאחר ששבה עם ילדיה לכפרה, "אבל הייתי חייבת להמשיך למען הילדים שלי".

ללא חרטה 

משפחות סוניות של חברי דאעש שנמלטו משטחי הארגון ונתפסות, נכלאות במחנות מעצר של כוחות הקואליציה בעיראק ובסוריה. במחנה עין אל עיסא, 50 ק"מ צפונית לראקה, בירת דאעש בסוריה, מוחזקות עשרות נשים של חברי הארגון על ידי הכוחות הכורדיים. אחת מהן, מאי, היא מורה סורית מהעיר חומס. היא טענה כי הגיעה לעיר ראקה בדרכה להימלט לטורקיה, לאחר שבעלה נהרג מירי צלפים. היא לנה בביתה של חברה עם ילדיה כאשר הכירה את בילאל, לוחם דאעש שגר בשכנות, והתאהבה בו. "אני חושבת שאללה שלח אותו אליי", היא אמרה, בעודה מצחקקת, וממש לא מתחרטת.

למרות הידיעות על נפילתו של הארגון, הוא עדיין לא הובס, ועדיין שולט בשטחים נרחבים במערב עיראק ובמזרח סוריה. גם הדיווחים על מותו של מנהיג הארגון, אבו בכר אל בגדאדי, מוטלים כעת בספק לאחר שהכוחות הכורדיים בסוריה הודיעו כי הם משוכנעים שהוא עודו בחיים ונמצא על אדמת סוריה.