הדירוג, של בית הספר לחינוך באוניברסיטת שנגחאי ג'יאו טונג, בוחן מדי שנה יותר מ-1,200 מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, כאשר הרשימה כוללת את 500 האוניברסיטאות המובילות. הדירוג מתבסס על שישה קריטריונים ובהם מספר הבוגרים ואנשי הצוות שקיבלו פרס נובל ופרסים מובילים בתחומם ומספר המחקרים המצוטטים ביותר.
לפי הדירוג החדש, שישה מוסדות ישראליים הצליחו להיכנס לרשימה המכובדת, אולם רק הטכניון שמר על מקומו בין מאה האוניברסיטאות הטובות בעולם זו השנה השישית ברציפות. בשנה שעברה, הגיע הטכניון לדירוג שיא של מקום 69, אולם השנה הוא ניצב במקום ה-93, הגרוע ביותר שלו מאז שנת 2012.
האוניברסיטה העברית רשמה את המכה הקשה ביותר כאשר לראשונה מאז החל הדירוג להתפרסם בשנת 2003 היא לא מופיעה בין מאה המוסדות האקדמיים המובילים וכעת היא ניצבת במקומות 101 עד 150.
מכון ויצמן ברחובות ואוניברסיטת תל אביב נשארו במקומות 150-101. אוניברסיטת בר אילן, שבשנה שעברה לא נכנסה כלל לדירוג שנגחאי, ניצבת במקומות 401 עד 500, בדומה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
את הרשימה המכובדת ממשיכה להוביל אוניברסיטת הרווארד בבוסטון עם ציון מקסימלי של 100 ומיד אחריה אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. במקום השלישי נמצאת אוניברסיטת קיימברידג' הבריטית ואת החמישייה הראשונה סוגרות אוניברסיטת MIT בבוסטון ואוניברסיטת קליפורניה בברקלי. האוניברסיטה הראשונה מחוץ לעולם המערבי היא אוניברסיטת טוקיו שבמקום ה-24.
מהמל"ג נמסר בתגובה לדירוג: "מאז שנת 2011 חל מהפך בתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. בשנים אלו התקציב גדל בכ-5 מיליארד שקלים והוא מוערך היום ב-11 מיליארד שקלים. הגידול התקציבי בא לידי ביטוי גם בגידול של מיליארדי שקלים בתקציב אוניברסיטאות המחקר, שהתבטא בשנים קודמות גם בעליות במדדים הבינלאומיים. באשר למדדים אלו, על פי רוב הדירוג מתאפיין מדי שנה בעליות וירידות ועל כן נכון יותר להסתכל על הישגי המוסדות בראייה ארוכת טווח. כמו כן, בשנים הקרובות צפוי גידול מצטבר של 5 מיליארד שקלים נוספים בתקציב ההשכלה הגבוהה. מל"ג וות"ת סומכים ידם על המוסדות שיידעו להפיק לקחים ולהיטיב את הביצועים האקדמיים בשנים הבאות".
התרעות פיקוד העורף