צוות של ארכיאולוגים ישראלים, ליטאים ואמריקאים חשף את שרידיהם של שני המקוואות אשר שימשו את באי בית הכנסת הגדול בווילנה, שהיה מרכז פעילותו של הגאון מווילנה. בית הכנסת, שהיה ליבה הפועם של קהילת וילנה במשך מאות שנים, נחרב כליל בשואה. אולם, עדויות לקיומם של חללים תת קרקעיים שהתגלו במקום במחקר שבוצע בשנה שעברה, הובילו לחפירה במקום ולחשיפת המקוואות כעת.
בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה-17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן במרכז גדול של לימוד תורה וקהילה – ובמשך מאות שנים היה היה הלב הפועם של התנועה היהודית הליטאית. המתחם כלל את בנין מועצת הקהילה, 12 בתיכנסת ובתי מדרש, מקוואות, דוכני בשר כשר, את בית המדרש של הרב אליהו – הגאון מווילנה, ועוד. לאחר מאות שנות קיום, עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית כולה בימי השואה, נבזז ונשרף המקום בידי הגרמנים הנאצים, שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים, ובית ספר מודרני נבנה במקום.
לאחרונה נחשפו שני המקוואות בחפירה, בניהולם של ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות; מנטס דאובאראס מארגון המורשת התרבותית הליטאית ופרופ' ריצ'רד פרוינד מאוניברסיטת הרטפורד. המתקנים שנמצאו מתוארכים לראשית המאה ה-20, ולהם קירות ורצפות מרוצפים, מדרגות המובילות אל הבריכה המקווה, ואוצר (בריכת עזר) המשמש לאיסוף מים עבור המקווה, כדי להפוך אותו כשר לטהרה.
לדברי החוקרים, "תגליות אלה מוסיפות מימד חדש להבנת חיי היומיום של יהודי וילנה, ובוודאי יספקו מוקד חדש להבנת המורשת התרבותית האבודה של הקהילה היהודית של וילנה".
התרעות פיקוד העורף