בשאר אסד הוא השליט היחיד ששרד את מה שכונה ב־2011 האביב הערבי. זה קרה בזכות מעצמה בינלאומית אחת (רוסיה), מעצמה אזורית אחת (איראן) ומיליציה חמושה (חיזבאללה) שעמדו לצדו, בעוד שמדינות עשירות וחזקות (סעודיה, קטאר וטורקיה) עמדו נגדו.



כעת אפשר לומר בוודאות כמעט מוחלטת כי אסד יצא כשידו על העליונה במאבק הזה על שלטונו. אולי יהיו שינויים מינוריים בתקופה הקרובה, אך אם נאמין למומחים שעוקבים מקרוב מאוד אחר המתרחש בסוריה, וכמוה גם למה שהתרחש במוסול ובתלעפר בעיראק, נוכל לומר כי דאעש הובס סופית, גם אם לא רעיונית, וכי תם עידן.



לא צריך להיות מומחה גדול למזרח התיכון כדי לקבוע את הקביעה הזו: בד בבד יצוצו באזור הדמים המוטרף של שש השנים האחרונות במזרח התיכון עוד ועוד ארגונים שימשיכו להטיל מורא על אזרחי המדינות השכנות.



שליח האו”ם לסוריה, הדיפלומט האיטלקי סטפן דה־מיסטורה, אמר זאת בפה מלא ביום שישי האחרון. כדרכם של פוליטיקאים, גם הוא אינו לוקח סיכונים מיותרים כאשר הוא מוציא מפיו אמרות חדות ובהירות כאלה. “מה שנותר ממוצבי ארגון המדינה האסלאמית בסוריה, ייפול עד סוף אוקטובר”, אמר. “זה צריך להביא ללחץ של הקהילה הבינלאומית לבחירות חופשיות והוגנות במדינה”.




ידו על העליונה במלחמת האזרחים, אסד. צילום: רויטרס
ידו על העליונה במלחמת האזרחים, אסד. צילום: רויטרס



דה־מיסטורה אמר לתאגיד השידור הבריטי, BBC, כי “מה שאנחנו רואים כיום זה סוף עידן למלחמה הזו. מה שאנחנו צריכים זה שתהיה תחילת השלום. האתגר מתחיל בשלב הזה”.



עם זאת, דה־מיסטורה קובע שישנם שלושה אזורים שטרם הגיעו לשלב היציבות: א־רקה, דיר א־זור ואידליב. “רגע האמת יחל לאחר א־ריקה ודיר א־זור, וזה ייקח כמה חודשים”, הוא הבהיר. “אם הקהילה הבינלאומית תגיש את הסיוע לאופוזיציה ולממשלה, והמשטר יתחיל במשא ומתן אמיתי, בתוך שנה יהיו לנו בחירות אמיתיות שאפשר להתגאות בהן”.



דיר א־זור נמצאת זה שנים תחת מצור של לוחמי דאעש, מה שהביא את האו”ם למבצע אווירי חסר תקדים שבמסגרתו הונחת סיוע מהאוויר, כדי שהתושבים ישרדו את הלחימה. “על פי הערכות, ממשלת סוריה והרוסים יביאו לשחרור האזור מעכשיו ועד סוף החודש הבא, אולי אפילו בתחילת אוקטובר”, אמר הדיפלומט האיטלקי הבכיר. “ארצות הברית וכוחות סוריה הדמוקרטיים ישחררו על פי רוב את א־ריקה עד סוף אוקטובר”.



לדבריו, באידליב פרושים כוחות ג’בהת א־נוסרה, קבוצה ששייכת לאל־קאעידה, ששינתה את שמה ל”ג’בהת פתח א־שאם” – ארגון גג של ארגונים אסלאמיים שאינם שייכים לדאעש. מדובר בכוח היחיד לצד דאעש שמסונף באו”ם כארגון טרור. “הלקח משחרור מוסול בעיראק הוא לערוך בחירות הוגנות בתום המלחמה בסוריה תחת המטרייה של האו”ם, בלי לפגוע במיעוטים”, הוסיף דה־מיסטורה, “גם מי שחושב שהוא ניצח במלחמה, הממשלה הסורית, צריך לצאת ביוזמה, אחרת דאעש יחזור תוך חודש או חודשיים, וזה לא לטובת אף אחד. גם בני בריתו של אסד, במוסקבה, מעוניינים בוודאות באסטרטגיה של נסיגה”.



דבריו של השליח לסוריה מתווספים להצהרות קודמות של השגריר לשעבר בסוריה, רוברט פורד, שנחשב אחד המומחים הגדולים למדינה המסוכסכת והמדממת בשש וחצי השנים האחרונות. הוא הבהיר כי “אסד ניצח והוא יישאר”, והוסיף כי “איראן תישאר בסוריה”. זוהי המציאות שעליה הצביע בראיון לעיתון “דה נשיונל” בשפה האנגלית, שיוצא לאור באיחוד האמירויות.



אבל לא רק שני הדיפלומטים הבכירים האלה מעודדים מהמצב, וקובעים שתם עידן דאעש. גם ראש המועצה לאבטחת אינטרס המשטר באיראן, מוחסן רזאאי, קבע נחרצות כי "דאעש הטרוריסטי נעלם במהירות ולא תהיה לו נוכחות על הקרקע מהיום".



רזאאי, שביקר בעיראק בסוף השבוע, אמר כי "הדאעשים נסים על נפשם בכל מקום בזכות ההתנגדות (חיזבאללה בסוריה ובלבנון וקואליציית המיליציות השיעיות "אל־חאשד א־שאעבי" בעיראק – י"ע). תלעפר שוחררה והם נמלטו לאזור צפון־מערב העיר, וכיום מטהרים את הגבול הסורי־לבנוני במלואו מהם. לא יהיה להם מקום מעל האדמה באף מקום".



הבכיר האיראני, כמו גם פטרונו בלבנון, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, הפנה, כמובן, אצבע מאשימה כלפי ישראל, ארצות הברית וסעודיה. "כל מה שהשקיעו ארצות הברית, הישות הציונית וסעודיה בסוריה בתמיכת הטרוריסטים, הלך בלי אף תועלת מצדם", אמר ריזאאי.



בינתיים, חיזבאללה וצבא סוריה מנסים למצוא נתיב בטוח לאנשי דאעש שסולקו מהגבול הסורי־לבנוני, תוך כדי האשמות לארצות הברית שהיא תוקפת את השיירה של אנשי דאעש, כדי לטרפד את הסכם הנתיב הבטוח לעבר דיר א־זור. בקואליציה בהנהגת וושינגטון מבהירים כי לא יאפשרו את המשך המסע של השיירה לכיוון הגבול הסורי־עיראקי. לפאזל הזה ייכנסו גם טורקיה, איראן וירדן שבקרוב תפתח מחדש את הגבול שלה עם סוריה, כמו שפתחה לאחרונה את הגבול שלה עם עיראק. סביר להניח כי גם ישראל לא תביט מהצד על רעידת האדמה הדיפלומטית־ביטחונית שמתחוללת במדינות השכנות. ועדיין, לא אמרנו אף לא מילה אחת על מלחמת מצרים באנשי דאעש בחצי האי סיני.




סקירת עיתונות / נפילת דאעש



העיתון "אל־מוסתקבל" ("העתיד") הלבנוני פרסם בהרחבה את דבריו של ראש הממשלה הלבנוני סעד אל־חרירי לערוץ הטלוויזיה הצרפתי C News, שבו אמר כי "דאעש הוא האויב הראשון שלי, יותר מכל אדם אחר, מאחר שאני מוסלמי מתון, והאידאולוגיה שמגן עליה ארגון המדינה היא נגד כל המתונים".



לדברי חרירי, "דאעש הוא לא האסלאם. קבוצות כמו דאעש, א־נוסרה ואל־קאעידה אינן מייצגות את האסלאם האמיתי מאחר שהן חוטפות את האסלאם. יש יותר מ־1.8 מיליארד מוסלמים בעולם, ואם יש בעיה עם האסלאם – אז היא עם כולם. דאעש היא קבוצת טרור שמשתמשת באסלאם כתירוץ לביצוע המדיניות שלה". ראש הממשלה הלבנוני הדגיש אף הוא כי "הניצחון על דאעש קרוב, ואני משוכנע כי אנחנו נביס אותם, כי העולם כולו נגדם, כולל העולם האסלאמי. יש למצוא פתרונות להימצאות דאעש בסוריה ובעיראק, ונעקור מן השורש את הסיבות להימצאות הארגון הזה".




שער העיתון אל אחבאר
שער העיתון אל אחבאר



העיתון "אל־אחבאר" ("החדשות") המקורב לחיזבאללה מדווח כי "וושינגטון וריאד מנסות להכשיל את ניצחון ג'ורוד על הגבול הסורי־לבנוני עם דאעש, תוך גיוס בכירים דווקא מעיראק, כדי להפנות אצבע מאשימה לחיזבאללה ולמזכ"ל חסן נסראללה. ביקורת יצאה מבגדד ומביירות נגד הגליית משפחות אנשי דאעש למדבר הסורי, בעיקר ליד העיר בוכמאל בדיר א־זור", נכתב במאמר בעיתון. "מביירות זה לא מוזר לשמוע את


הביקורת על ההתנגדות, אך הקולות מבגדד באו בהנחיה סעודית־אמריקאית, כדי לפגוע ב'שחרור השני' (כפי שכינה אותו נסראללה – י"ע)".