מרטין (50), תושב מינכן, יצביע לדבריו בבחירות שנערכות היום (ראשון) בגרמניה למפלגת AfD, “אלטרנטיבה לגרמניה”, מפלגת ימין שמרנית וצעירה שמושכת לא מעט מצביעים ניאו־נאצים. המצע של המפלגה כולל התנגדות לחבילות סיוע למדינות חלשות בגוש האירו, ראייה מסורתית מאוד של חיי המשפחה והתבטאויות בוטות מאוד מצד מנהיגת המפלגה פראוקה פטרי לגבי הפליטים, כולל הצדקת הירי בפליטים המנסים לעבור את הגבול לתוך המדינה.
“אני מצביע להם כי הם היחידים שיעשו משהו עם הפליטים ביום שאחרי”, טוען מרטין. “אני לא פאשיסט ולא נאצי, אבל המצב במדינה בשנתיים האחרונות והקליטה הבלתי פוסקת של פליטים שאין להם שום קשר תרבותי או נכונות להתערות תרבותית במדינה - הם אסון עבור גרמניה”.
“כן, אני לא יכול להקריב את עצמי בגלל האשמה ההיסטורית. לקלוט כמות כזו של אנשים שאין להם שום יכולת השתלבות, אלא רק רצון לקחת ולקחת מהכלכלה שלנו - זו התאבדות”.
ב־2016 זכתה מפלגת AfD להישגים משמעותיים בפרלמנטים המקומיים של כמה מדינות פדרליות במזרחה של גרמניה, לנוכח משבר הפליטים באירופה. “זה לא הגיוני לצפות שנקלוט כל כך הרבה אנשים חסרי כל”, אומר מרטין. “אני בהחלט לא רוצה לממן לידות של זרים על חשבון המסים של האזרחים. ובל נשכח שבטורקיה ובאפריקה יש עוד מיליונים שמחכים להגיע לפה. בלי מדיניות יד קשה וסגירת הגבולות, אנחנו נטבע”.
לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שעומדת בראש המפלגה הנוצרית־דמוקרטית הגרמנית (CDU) השולטת בגרמניה, עדיין אין סיבה לחשוש ממצביעים כמו מרטין או מהמפלגה הקיצונית, שכן כמעט כל הפרשנים מנבאים לה ניצחון בבחירות, אבל ספק אם היא האמינה שתספוג ביקורת קשה כל כך בשל משבר הפליטים העולמי והחלטתה החד־משמעית לפני כשנתיים לפתוח את הגבולות של המדינה.
הצהרתה של מרקל נשמעה לאחר פרסום תמונתו של איילן כורדי, פעוט סורי שטבע במהלך ניסיון של משפחתו להגיע ליוון, וגופתו נפלטה לחופי טורקיה. "הזכות למקלט מדיני לא מוגבלת בכמות", אמרה אז מרקל. "בתור מדינה חזקה ואיתנה כלכלית, יש לנו כוח לעשות את מה שנחוץ על מנת להבטיח שכל מבקש מקלט יזכה לטיפול ולבירור הוגנים". ההחלטה של מרקל שונתה כבר במרץ 2016 בעקבות הסכמי האיחוד האירופי עם טורקיה על סגירת הגבולות.
בגרמניה חיים כיום קרוב ל־81 מיליון איש. ההערכה היא כי יותר משבעה מיליון איש מהם אינם אזרחים. זוהי אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה כיום. קרוב לארבעה מיליון ממי שאינם אזרחים הם מוסלמים, ורובם הם טורקים שהגיעו לגרמניה באופן חוקי כדי לעבוד או נולדו בה, והם אינם פליטים מהמזרח התיכון. מאז 2015 נכנסו בשערי גרמניה כ־1.3 מיליון מהגרים ופליטים.
אחת הטענות של תומכי מפלגת AfD נוגעת לעובדה כי מהגרים רבים, ובהם ותיקים מאוד שהגיעו מטורקיה, אינם מתערים בחברה הגרמנית. הם מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות סגורות, לא טורחים ללמוד גרמנית ואינם משתלבים בכלכלה ובחברה הגרמניות. "הם אלימים וחוצפנים", אומר מרטין. "ככה לא מתנהגים אנשים שרוצים להיות חלק מהמערב".
קמפיין הבחירות שהתנהל בחודשים האחרונים עסק רבות בסוגיית הפליטים שמסעירה ומטרידה את הציבור הגרמני. כך למשל, על פי המצע המפלגתי שלה, AfD, שכאמור משמיעה קול ברור בסוגיה הטעונה, דורשת לסגור את הגבולות ולפרק במידה רבה את מערכת המקלט המושרשת בחוק היסוד של גרמניה. מפלגת האיחוד החברתי־נוצרי של בוואריה (CSU) מצדה רוצה להגביל את מספר מבקשי המקלט ל־200 אלף בשנה. שתי ההצעות יפרו את החוק הבינלאומי בדבר הזכות להליכי מקלט הוגנים.
עיני רבים בגרמניה ומחוצה לה נשואות ליום שאחרי הבחירות; הליברלים שתומכים בזכותם של פליטים לחיים טובים יותר, אנשי הימין הקיצוני שמבקשים לסגור בפניהם את השערים ולגרשם; ואנשי ארגוני הסיוע והפליטים עצמם בגרמניה, ביוון ובטורקיה שמנסים להיערך לשינוי שעלול לקרות בעקבות הבחירות.
התרעות פיקוד העורף