מטרתו של משאל עם היא במידה רבה לאותת למדינת האם על רצון לעצמאות, ופחות מזה להוות פעולה אופרטיבית שהיא באמת בעלת השלכות. גם נשיא כורדיסטן, מסעוד ברזאני, אמר זאת כשהבהיר שמטרת משאל העם היא להגיע למשא ומתן עם ראש ממשלת עיראק, נור אל־מלכי, ושם להבטיח את עצמאות העם הכורדי.
“חשוב לציין כי בשטח דבר לא השתנה אחרי תוצאות משאל העם”, מסביר ד”ר יהודה בלנגה מהמחלקה למזרח התיכון באוניברסיטת בר־אילן. “מדינות העולם לא רצות להכיר בה כמדינה חדשה, גם משרד החוץ הישראלי עדיין לא הכיר בה באמת. מה גם שבתוך כורדיסטן יש חילוקי דעות, יש בעיות שלא נפתרו עם משאל העם, ויש הבנה שיום אחרי משאל העם הבעיות לא נפתרות ולא תמיד עמים מצליחים להתמודד עם ירידת המתח הזאת”.
“משאל העם בחבל הארץ הכורדי הוא תוצר של האביב הערבי, שבעצם נכשל. ברוב המדינות שבהן נפלו העריצים, קמו עריצים חדשים במקומם, והאחרות, כמו לוב, עיראק וסוריה, פשוט התפרקו. לכורדים נקרתה הזדמנות, הם נשאו בנטל הלחימה בדאע"ש, גם בסוריה וגם בעיראק, שם הם גם היו מאורגנים יותר, עם אוטונומיה כמעט מוחלטת, ואחרי הלחימה בארגון הטרור הם הרגישו שהגיע זמנם להיות עצמאים”.
התרעות פיקוד העורף