חלמי פרש את חסותו גם על אמה של אנה ובעלה מנישואין שניים – בני הזוג George & Julie Wehr, ועל סבתה ססיליה רודניק (Cecilie Rudnik). לאורך כל תקופת ההסתרה סיפק ד"ר חלמי למסתתרים את השרותים הרפואיים שנזדקקו להם וצייד אותם בתרופות. הוא דאג שססיליה רודניק תוסתר בביתה של פרידה שטורמן. במשך למעלה משנה הסתירה פרידה את ססיליה, המבוגרת ביותר מקבוצת הניצולים, וחלקה עמה את מזונה שניתן היה לרכוש רק בעזרת תלושי מזון. אחד מרגעי הסכנה הגדולים התרחש בשנת 1944, כאשר בני הזוג Wehr נתפסו ובמהלך חקירתם גילו כי חלמי סייע להם וכי הוא מחביא את אנה. חלמי מיד העביר את אנה לביתה של פרידה שטרומן, ורק הודות לתושייתו הוא הצליח להתחמק מעונש.
הודות לסיוע ולאומץ של ד"ר חלמי ופרידה שטרומן ניצלו ארבעת בני המשפחה. ד"ר חלמי נשאר בברלין והתחתן עם ארוסתו. הוא נפטר ב- 1982. המצילה פרידה שטרומן נפטרה ב- 1962. לאחר המלחמה היגרו אנה ובני משפחתה לארה"ב, אך לעולם לא שכחו את מציליהם. בשנות ה- 50 ובתחילת שנות ה- 60 הם שיגורו מכתבי תודה חמים לסאנט של ברלין על פועלם של מצילהם. מכתבים אלו נמצאו בארכיון בברלין וכשנמסרו למחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם הם שהובילו להחלטה בשנת 2013 להכיר בד"ר חלמי כחסיד אומות העולם.
מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם אירנה שטינפלד אמרה כי "למרות העובדה שהוא נרדף על ידי המשטר הנאצי ועל אף הסכנה הגדולה, ד"ר חלמי סיכן את חייו ועזר לידידיו היהודים. בזמן שבו יהודים נרדפו ונרצחו רק בגלל שהיו יהודים, כשמסביב שררו אדישות ושנאה, הוא ראה בנרדפים בני אנוש, וחש שזו היא אחריותו להתקומם ולפעול. סיפור זה הוא מקרה ייחודי של מהגר מצרי בגרמניה שבגבורה פועל להצלתם של בני אדם המשתייכים לדת אחרת ולאום אחר. אנושיותו של ד"ר חלמי מראה שכל אדם, ולא חשוב כמה הוא דחוי על ידי החברה, יכול לשנות".