הזעזוע הפוליטי שגרמה התפטרותו של ראש ממשלת לבנון, סעד אל־חרירי, לאחר הגעתו לבירת סעודיה, ריאד, העסיק אתמול את התקשורת הערבית ובעיקר הלבנונית. הכותרת הראשיות ברוב העיתונים בארץ הארזים הייתה "הלם". בדיווחים נכתב כי אל־חרירי הסביר את התפטרותו בכך ש"חיזבאללה הצליח ליצור עובדות בשטח בכוח הנשק שבידיו". הוא הסביר כי "אני חש סכנה לחיי ומרגיש כי יש קנוניה להתנקש בי", תוך שהוא מצביע על אווירה ציבורית "דומה לזו שהייתה בתקופה שלפני רצח רפיק אל־חרירי", אביו שנרצח בהתנקשות בחייו ב־14 בפברואר 2005. כזכור, חמישה מפעילי חיזבאללה נאשמים בהתנקשות זו. לדבריו של אל־חרירי, "ידיה של איראן באזור ייקטעו. בכל מקום שהיא מגיעה אליו - מגיעים עמה חורבן ומאבק עדתי".



ביטאונו של אל־חרירי, “אל־מוסתקבל” (“העתיד”), ציטט באתר את דבריו של ראש הממשלה המתפטר לערוץ טלוויזיה מקומי: “אני מרגיש טוב. ניפגש בקרוב. הוצאתי את לבנון אל חוף מבטחים”. בעיתון “א־דיאר” (“הבית”) נכתב כי התגובות בלבנון – המגבות או תוקפות את אל־חרירי – אינן חשובות כאן, כי התפטרותו של אל־חרירי היא “אור ירוק לישראל לתקוף את לבנון”. בעיתון נטען שההתפטרות התבשלה “לאחר ביקורו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן בישראל”. לפי העיתון, בן סלמאן נתן הוראה לשר הסעודי לענייני המפרץ להתחיל בקמפיין נגד חיזבאללה בערוצי הלוויין המזוהים עם סעודיה. על פי העיתון, “הקמפיין היה מסר לחרירי עצמו כראש ממשלה”. בעיתון אף שואלים: “האם ראש הממשלה חויב להתפטר מתפקידו?”



“הצהרתו של אל־חרירי הסירה את הלגיטימיות מעל נשק ההתנגדות (חיזבאללה)”, נכתב ב“א־דיאר”. “הוא נתן אור ירוק לתוקפנות ישראלית נגד חיזבאללה על אדמת לבנון. כך הצטלבו האינטרסים של אל־חרירי, ראש הממשלה נתניהו, יורש העצר הנסיך מוחמד בן סלמאן והנשיא דונלד טראמפ שמעוניינים לצאת במתקפה נגד חיזבאללה”. תמונותיהם של הארבעה הופיעו בעמוד הראשי.  בעיתון הלונדוני “אל־ערבי אל־ג’דיד” (“הערבי החדש”), המקורב לקטאר, נכתב כי “הודעתו של אל־חרירי היא יריית הפתיחה של המאבק האיראני והישראלי על השליטה בלבנון”.



בעיתון הלונדוני “אל־חיאת” (“החיים”), המקורב לסעודיה, נכתב בכותרת הראשית על “דאגה בלבנון מהתפטרות אל־חרירי”. העיתון סיפק את הכותרות שהטיל ראש הממשלה במסיבת העיתונאים, ובהן ש”חרירי נאלץ להתפטר מאחר שהיה ניסיון להתנקש בחייו”. כמו כן, בעיתון נרמז כי ההתנקשות תוכננה על ידי חיזבאללה, “הזרוע של איראן בלבנון”. גם בעיתון הלונדוני־סעודי “א־שארק אל־אווסט” (“המזרח התיכון”) נכתב בכותרת ראשית כי “אל־חרירי נוטש את הרפובליקה של חיזבאללה”, מאחר שחש כי אינו יכול לעצור את הפלישה האיראנית לארץ הארזים.