"במשך דורות, העימות בין ישראל לבין הפלסטינים נתפס כגורם המגרה העיקרי שמונע שלום ושגשוג באזור", נאמר במסמך החדש. "היום, האיומים מארגוני הטרור הג'יהאדיסטיים הקיצוניים והאיום מאיראן יוצרים הבנה שישראל אינה הגורם לבעיות האזור". כמו כן, מדגיש ממשל טראמפ כי "מדינות מצאו יותר ויותר אינטרסים משותפים עם ישראל במסגרת העימות עם אתגרים משותפים".
הדוקטרינה של טראמפ גם מזהה אתגרים שונים לביטחון הלאומי האמריקאי, החל ממשטרים סוררים כמו קוריאה הצפונית, ארגונים חוצי גבולות כמו דאעש ומעצמות "רוויזיוניסטיות" כמו רוסיה וסין "שנחושות להפוך כלכלות לפחות חופשיות ופחות הוגנות, להגדיל את הצבאות שלהן ולשלוט במידע וכדי לדכא את החברות שלהן ולהרחיב את ההשפעה שלהן".
המסמך מציין כי מדינות שנחשבות ליריבות עשויות לספק גם הזדמנות לשיתוף פעולה כדוגמת הסיוע הסיני בניסיונות לעצירת תוכניות הנשק הגרעיני והטילים הבליסטיים של קוריאה הצפונית או המאבק המשותף עם רוסיה בטרור הבינלאומי. עם זאת, "הידברות עם יריבים" לא אמורה להפוך אותם ל"שותפים אמינים", וזאת ברמיזה לרצונו של הנשיא הקודם, ברק אובמה, לשנות את התנהגותן של איראן וקובה באמצעות הידברות ישירה.
אחד השינויים הדרמטיים ביותר לעומת הממשל הקודם הוא הקביעה החדשה כי שינויי האקלים אינם מהווים יותר איום על הביטחון הלאומי, וזאת אחרי שממשל אובמה הכריז כי מדובר באחד האיומים המרכזיים. השינוי מצטרף להחלטתו של טראמפ להוציא את ארצות הברית מאמנת פריז למאבק בפליטת גזי החממה, על אף הגינויים הבינלאומיים.
"המנהיגות האמריקאית הכרחית עבור המאבק באג'נדה שתומכת באנרגיה שאינה מסייעת לצמיחה ובכך פוגעת באינטרסים הכלכליים של ארצות הברית ובביטחון האנרגטי", נאמר במסמך. "בהתחשב בדרישה העתידית לאנרגיה עולמית, מרבית העולם המתפתח ידרוש דלקי מאובנים, כמו גם צורות אחרות של אנרגיה, כדי להעצים את הכלכלות שלהן ולהוציא את בני עמן מעוני".