בכלל ההתחייבויות שנדרשו מלבנון כדי לקבל הלוואות בסך 10 מיליארד דולר הייתה דרישה שתנקוט צעדים נגד מימון הטרור, על פי הסטנדרטים הבינלאומיים. מנהיגי לבנון עשו מאמצים כדי להראות שממשלתם שולטת במצב, וכי לא יחול שינוי אחרי הבחירות הקרובות לפרלמנט הלבנוני.
ראש ממשלת לבנון סעד חרירי, שמשמש כיושב ראש בוועידה, לצד שרי החוץ והאוצר של צרפת, הדגיש כי "לבנון היא מדינה קטנה, שרוצה לחיות בשלום עם שכניה וקולטת מספר שיא של פליטים, בתוכם מיליון וחצי סורים ומאתיים אלף פלסטינים".
בוועידה עצמה סוכם כי צרפת תעביר ללבנון סיוע של 550 מיליון יורו בארבע שנים. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שנאם בפני משתתפי הוועידה, אמר כי "לנוכח המשך הקרבות בסוריה והמצב הלא ברור בסכסוך הישראלי־ פלסטיני, והניסיון לייבא ללבנון את הסכסוכים האזוריים, צריך לתמוך בלבנון כ'אוצר' של פלורליזם, דו־קיום וסובלנות בין הדתות".
כזכור, מקרון היה זה שתיווך וחילץ בשעתו את סעד חרירי מידיהם של הסעודים, שהכריחו אותו להישאר בריאד ולחתום על הודעת התפטרות, בגלל כישלונו למנוע את השתלטות חזבאללה על ארצו.