אלפים מכל העולם גדשו משעות הבוקר את מחנה אושוויץ בפולין לקראת מצעד החיים לבירקנאו שהתקיים היום (חמישי) לקול תקיעת שופר. מובילי מצעד החיים, בהם נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראשי זרועות הביטחון: הרמטכ"ל, ראש המוסד יוסי כהן, ראש השב"כ נדב ארגמן, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, חברי הכנסת, והרב הראשי לשעבר, ישראל מאיר לאו, קיימו את הצעדה המרגשת והמתינו להגעתם של 13 אלף הצועדים שבעקבותיהם, שצעדו בשביל לבירקנאו, לרחבת הטקס שהחל לאחר הגעתם.

במצעד החיים היה הפעם מספר שיא של משתתפים, כ-13 אלף כאמור, ולצידם צעד השנה נשיא פולין. הרגע המרגש ביותר היה כאשר שער מחנה ההשמדה נפתח במיוחד, ונשיא המדינה והבכירים שלצידו עמדו על פסי הרכבת מהם יהודים נשלחו להשמדה. ביציאה מאושוויץ עמדו בצד הדרך מאות פולנים ידידי ישראל, שחלקם גרים בעיירה הסמוכה, כשהם מחזיקים דגלי ישראל ופולין. הם שרו 'הבאנו שלום עליכם'. 

ריבלין התייחס בנאומו לסערת החוק הפולני, ולא היסס לתקוף את ורשה על המהלך ואת אירופה כולה, שלדבריו מנסה להכחיש ולמחוק את הזיכרון: "אנו עומדים כאן ויודעים, מן המקום הזה לא נוכל לקוות לצדק. במקום הזה, שספוג באפר אחינו ואחיותינו, לא יצמח עוד צדק. איננו מצפים לצדק באירופה המנסה, מהר מדי, לשכוח, להשכיח, להכחיש, להשמיד ראיות. אבל, הזיכרון שלנו, בני העם היהודי, הוא היפוכה של הבהילות הנאצית. אנחנו עם זוכר, הזיכרון שלנו סבלני. כל שעשה לנו עמלק נחרט בזיכרוננו, זיכרונו של עם עתיק. נחרטו בזיכרוננו גם אלה שסייעו לעמלק. אלה שעמדו מן הצד, אלה שראו את הארובות העשנות, אלה ששמעו את זעקותינו, ולא נקפו אצבע. נחרטו בזיכרוננו, אלה שרצחו וירשו. נחרטו בזיכרוננו אלה שחשבו אחרי המלחמה, שדם יהודי הוא זול, הוא הפקר, וטבחו ביהודים ששבו לביתם. יש שואה, ויש מכחישי שואה ומשכיחי שואה, וההבדל בין אלה לאלה - הוא האמת, ואנו הזוכרים, העומדים כאן, יודעים, האמת מארץ תצמח". 

ריבלין פנה לנשיא פולין ואמר לו: "מכובדי נשיא פולין, האומה הפולנית יצאה בעור שיניה ממלחמת העולם השנייה. פולין הפכה בספטמבר 1939 לשדה המוות, הרצח והחורבן הגדול באירופה. היא היתה שטח תחת כיבוש נאצי, והפולנים היו עם רמוס שחי בפחד, והייתה גם מחתרת פולנית, וממשלה פולנית גולה. העם הפולני הקים מקרבו אלפי חסידי וחסידות אומות עולם. אנשים ונשים שסכנו את עצמם ואת יקיריהם למען הזולת, וגם אותם, אנחנו זוכרים, ולנצח נזכור ונוקיר, כל איש ואישה. עם זאת, אי אפשר להתכחש לאמת. מכונת המוות הנאצית לא היתה מצליחה לממש את חזון הבלהות שלה, אם לא היו מסייעים לה; אם היא לא היתה פוגשת קרקע מדושנת בשנאת יהודים להכות בה שורש. נכון, לא הפולנים ציוו על הקמת המחנות, אבל בני עמנו לא נרצחו רק במחנות. בני עמנו נבגדו על ידי העמים בתוכם חיו, בצרפת, בהולנד, ובבלגיה, הם נרצחו על ידי אוקראינים, ליטאים וכן - גם על ידי פולנים. אזרחים רבים מדי במזרח אירופה ובמערבה, גנבו רכוש יהודי, השתלטו על בתים יהודיים, הסגירו שכנים יהודים, הרגו בהם, והפנו עורף למי שהיו חלק מהם עד לפני רגע. וכאשר חזרו שורדי השואה אחרי המלחמה הם נתקלו לעתים בעוינות, אלימות, פוגרומים ורצח". 

עוד הוסיף הנשיא: "מכובדי. אזרחי פולין נהרגו ונרצחו במלחמה אכזרית, אנחנו, היהודים, נשחטנו בשואה. שואה, שבה היינו יעד לרצח שיטתי ומוחלט. שואה שכללה לא רק מחנות ריכוז, אלא בורות הריגה, גטאות, עבודות כפייה ופוגרומים. שואה שכללה טבח ורצח, ומוות בעינויים, של מיליון וחצי ילדים ותינוקות, שכל חטאם היה, שנולדו יהודים. לכל אומה יש את הזכות לחבר מחדש את חלקי הסיפור שלה. מותר לכל אומה, ראוי לכל אומה, לבנות את עצמה מחדש מתוך הריסותיה. אינני מתערב בהיסטוריה של פולין. פולין תדע לעשות עם עצמה את חשבון הנפש שלה. אך, אם העם הפולני סבור שתדמיתו עוותה תחת מאורעות השואה, חשוב יותר שנשתף פעולה, שנשקיע בחינוך, שנקים יחד מכוני מחקר, שנעסוק יחד בהנצחה ובזיכרון, שנלמד יחד, פולנים ויהודים, מה היה. שנבטיח - שלעולם לא עוד". 





עוד קודם לכן, עם נחיתתו בקרקוב לקראת השתתפותו במצעד, נפגש ריבלין עם נשיא פולין, ואמר לו כי "צל גדול מעיב על היחסים שלנו גם אם ברמה הבילטראלית אנחנו מבינים אחד את השני. אנחנו מעריכים מאוד את כל מי שמסר נפשו על מנת להציל יהודים, אבל היו גם תופעות אחרות. אנשים שרצחו וירשו. פה הייתה קרקע שאפשרה לנאצים לעשות ככל העולה על רוחם, לא רק בפולין אלא בכל אירופה. אני יודע שיש דעת קהל ושיש לעתים רצון לרצות אותה ולפעמים גם לשנות חוקים בשל כך, אבל במקרה הזה כולנו מחכים לפרשנות בית המשפט שלכם בתקווה שהענן הזה יעלם".




"אני בפעם הראשונה כאן ובוכה. כל הזמן שמעתי על הזוועות אבל רק כשעוברים כאן מבינים", סיפרה בהתרגשות רבה רות פייגלין, בת 72 מרמת גן, שהוריה שרדו את אושוויץ ולאחר המלחמה התחתנו והיגרו לאוסטרליה. "ההורים שלי הכירו כאן ואחרי המלחמה אני נולדתי בלודז', ואז הם היגרו לאוסטרליה כשהייתי ילדה וגדלתי שם. עליתי לישראל בעלי וחמשת הילדים שלנו, לפני 47 שנים ואנחנו גרים היום ברמת גן", סיפרה פייגלין.

"בעלי שיכנע אותי לראות איפה היו ההורים שלי. אני חששתי ולא רציתי, אבל בסוף הסכמתי כחלק מקבוצה של שמונה. אני לא חשבתי שזה יהיה כל-כך קשה אבל זו חובה לעשות את זה פעם בחיים. יותר לא אחזור לכאן", אמרה עוד בהתרגשות, "היה לי קשה מאוד. גדלתי על הסיפורים של מה שקרה כאן בשואה ועל תמונות של המשפחה של הוריי, וקראתי ספרים, אבל אין כמו מראה עיניים להבין מה קרה כאן, איזו זוועה".

פייגלין, אם לחמישה ילדים ו-22 נכדים, סיפרה עוד: "אבא שלי אמר לי כשהייתי עוד ילדה שהניצחון הכי גדול שלו יהיה כשהנכד שלו יהיה קצין בצה"ל. הבן שלי סיים קורס קצינים וזה באמת הניצחון הכי גדול. הוא כתב לי מכתב מאוד מרגש לקראת מצעד החיים, אבל ההורים שלי כבר לא בחיים והם לא יכולים לראות את זה. אבל זו הייתה המשאלה של אבא שלי". הוריה של פייגלין, יצחק וטושה גורלינסט, הלכו לעולמם לפני 20 ו-15 שנים. בתם, שצעדה עטופה בדגל ישראל, סגרה היום מעגל מרגש בחיי משפחתה, המסמלת את הדור ששרד את השואה והקים משפחה לתפארת.


רות פייגלין, שהוריה שרדו את אושוויץ, סוגרת מעגל. צילום: משה כהן

משלחות מ-41 מדינות הגיעו לאושוויץ ולאחר שעברו את האבטחה ההדוקה לרגל האירוע הם התעטפו בדגלים, שרו שירים וסיירו בביתנים. לאושוויץ גם הגיע הזמר שלמה ארצי שישיר שני שירים ובסיום ארצי הסתובב וקיבל הסברים. הוא בן לניצולת אושוויץ ולאב שלחם בנאצים. הנשיא ריבלין קרא לארצי ואמר לו: "בני המשפחה שלך היו גיבורים". ארצי השיב: "הנה, פה יש גיבורים", בכוונה לבכירי מערכת הביטחון. ריבלין השיב לו: "הם באמת גיבורים, אבל לפעמים מפריעים להם", בהתייחסות מרומזת לפוליטיקאים.



מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך סיפר: "הייתי פה כששירתי בשב"כ אבל הפעם זה שונה. על רקע השיח בעקבות החוק הפולני, יש כאן אמירה שנשיא פולין צועד איתנו. בשבילי ההתרגשות כמפכ"ל משטרת ישראל מיוחדת כי במלחמת העולם השנייה חווינו מלחמות בין צבאות אבל השואה בוצעה על ידי שוטרים נאצים. שוטר צריך לשמור על הרכוש ולא לגנוב אותו, שוטר צריך לשמור את הקהילה ולא להעלותה באש. המשלחת של השוטרים כאן שהם ממשפחות שורדי שואה. יש אמירה עצומה איך לשמור על החוסן של החברה". עוד הוסיף על רקע העובדה שהגיעו כל ראשי זרועות הביטחון, שאומנם הוא לא אמון על הערכות המצב אך יש כאן אמירה.




ראש השב"כ נדב ארגמן. צילום: משה כהן

ראש השב"כ, נדב ארגמן, אמר: "לפני 70 שנה בגטו לודז' הסבא וסבתא של אשתי מתו מרעב. 70 שנה אחרי אני עומד כאן במשלחת עם נשיא המדינה במקום הנורא הזה. באנו לזכור ולהצדיע לגבורה של הניצולים שניצלו, לחמו במלחמת השחרור והיו שותפים להקמת מדינה לתפארת, מדינה חזקה ביטחונית ומשגשת כלכלית. זה דבר מיוחד במינו ומרגש מאוד בשבילי להיות כאן. אנו בשב"כ נמשיך לעשות את מה שאנו יודעים כדי לבצר את ביטחונה של מדינת ישראל". 
 

למקום הגיע שגריר ישראל באו"ם דני דנון ביחד עם 10 שגרירים של מדינות שונות באו"ם. "קשה להיות פה" ציין והוסיף כי "האו"ם הוקם מיד לאחר השואה אבל גם היום האנטישמיות נמצאת גם בתוך האו"ם וישנם כאלה שמשווים את צה"ל לנאצים. זה פשוט לא נתפס".



הגעת השגרירים נועדה להגביר את המודעות ולהראות להם באופן ישיר על מה שאירע. הוא הוסיף: "הם רואים ומבינים. מכאן אנחנו נביא אותם לביקור בישראל". לדבריו, "ישנם שגרירים שיודעים המון על השואה וישנם כאלה ששמעו על הזוועות בפעם הראשונה ולכן חשוב מאוד היה להביאם". 

דנון אמר שיש לבטל את החוק האוסר על השמעת טענות כלפי פולנים על חלקם בשואה. "החוק הפולני צריך להיעלם מהעולם, אנחנו ביחסים מאוד ידידותיים עם פולין ואני מצפה לנאומו של נשיא פולין שיהיה בו בשורה. היו פולנים שהצילו יהודים, היו פולנים שכלל לא היו מעורבים בשואה, אך גם היו פולנים רבים שפגעו ביהודים". 

למקום הגיע גם לביקור מרגש מאמן הכדורגל אברהם גרנט, בן לניצולי שואה, שעמד בראש משלחת של קבוצת הכדורגל האנגלית צ'לסי. "זה מקום של עצב אבל חשוב לראות כאן אלפי בני נוער עם שמחת חיים - זה הניצחון הכי גדול שלנו", ציין גרנט והוסיף: "אני מאוד שמח שצ'לסי החליטה לשלוח משלחת למצעד החיים. המשלחת מורכבת משחקני קבוצת הנוער מכיוון שלקבוצה הבוגרת יש היום משחק". 



המשלחת שעוררה התעניינות והתרגשות היתה מיפן, שלראשונה השתתפה במצעד. "מזעזע שמיליון וחצי ילדים נרצחו, ואנחנו מחנכים ומלמדים כדי שכולם ידעו מה קרה", סיפר ראש המשלחת מקוטו זובה. עוד הוא סיפר: "אנחנו בכל שנה נבוא לכאן ונספר את מה שהיה". הוא וחבריו מהמשלחת עמדו מול ביתן ושרו בהתרגשות: "אני מאמין". 

משלחות הגיעו כאשר הן עטופות גם בדגלי מדינותיהן וגם בדגלי ישראל ונוצר תמהיל מרהיב של עשרות דגלים מכל רחבי העולם. ביאטריס, שהגיעה ממשלחת של תלמידים בבית ספר יהודי בריו דה ז'נרו בברזיל, אמרה: "מאוד חשוב לנו להיות כאן ולא לשכוח אנחנו מאוד מתרגשים. קיבלנו הדרכה כל השנה ועכשיו אנחנו כאן". 




התרגשות רבה עוררה המשלחת של צה"ל, בה צעדו חיילים וחיילות לצד ניצולי שואה ובני משפחות נעדרי הקרב בסולטן יעקב במלחמת לבנון הראשונה - משפחות באומל, פלדמן וכץ. 


האלוף פולי מרדכי אמר: "יש כאן שילוב מרגש של ניצולי שואה ומשפחות נעדרים. אנו צועדים ביחד בראש מורם, אנחנו צבא ההגנה שגם מנציח". 

משלחת נוספת שעוררה התעניינות רבה הייתה ממרוקו, שזו השנה השנייה בה היא משתתפת. "אני מאוד מתרגש ומאוד עצוב", סיפר איתן, הלומד בבית ספר יהודי בקזבלנקה, והוסיף "טוב שזכינו להיות פה".