"מצד שני", אמר חורב, "אי אפשר להקל ראש בסנקציות האמריקאיות ויהיו עיצומים שיישארו בתוקף. לדעתי, מכיוון שאיראן היא לא מדינה שהעולם סומך עליה והוכח כי היא שיקרה בעבר, הוחלט לחתום עמה הסכם מיוחד. בהסכם שנחתם היו חורים וישראל הצביעה עליהם בעבר. יש לשאול אם הלחץ שנוצר הצליח לרתום מדינות נוספות לשינוי ההסכם, שהוא עדיף על ביטולו של ההסכם ביחס לאפשרויות האחרות".
אריה אלדד התייחס לדבריו: "ההסכם כולל פיקוח הדוק ופולשני בתוך איראן ויש שטוענים שהאיראנים דבקים בהסכם אך איראן היא מדינה ענקית, האם ההסכם באמת מונע ממנה להמשיך את תוכנית הגרעין במקום נסתר כלשהו?"
"האיראנים אמנים במדיניות ההסתרה", הסביר פרופסור חורב, "הכל תלוי בעבודת המודיעין של המדינות המשתתפות בהסכם. שירותי המודיעין נדרשים למתוח את השרירים כדי לנסות לעקוב אחר דברים חשודים ולהכריח את האיראנים להכניס פקחים לאזורים מסוימים".
לסיום התייחס הפרופסור להחלטה של בנימין נתניהו לחשוף פעולה טרייה של המוסד: "ההחלטה מה לחשוף היא תמיד שייכת לדרג המדיני ואני מקווה שמי שהגיש לראש הממשלה את המלצות ידע לומר לו מהן ההשלכות. ברור לי שמאחורי ההחלטה עמדה מטרה פוליטית ברורה - להשפיע על נשיא ארצות הברית בהחלטתו בסוגיית הסכם הגרעין. אני אמשיך להעריך את שירותי המודיעין של ישראל שמשתכללים עם השנים ומגיע להם שאפו גדול".