משחקי המונדיאל מעסיקים, כצפוי, רבות את העולם הערבי, שמסקר באדיקות את ארבע הנבחרות המשתתפות: מצרים, סעודיה, מרוקו ותוניסיה. ומי אמר שבספורט אין פוליטיקה? המרוקאים, שזועמים על הסעודים שהצביעו נגד אירוחם את מונדיאל 2026, חגגו את תבוסתה המוחצת (0:5) של הנבחרת הסעודית לנבחרת הרוסית במשחק הפתיחה של המונדיאל.



יו”ר ההתאחדות הסעודית, טורקי אל־שייח’, לקח אחריות על ההפסד הצורב בפני הנבחרת המארחת, לעיניו החוגגות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וחסרות האונים של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. “אני לא יודע מה לומר”, אמר אל־שייח’. “השחירו את פניי. אני נושא באחריות בפני יורש העצר וציבור הספורט, אך זה מה שיש. עשינו הכל, הבאנו את צוות האימון הטוב ביותר. היום אפילו 5% ממה שהיה עליהם לעשות הם לא עשו”. את המצב של נבחרת ארצו הצליח לתאר בצורה טובה הקריקטוריסט הסעודי פאהד אל־ח’מיסי, שאייר מדים בלי שחקנים.
 
במקביל, קוננו בעולם הערבי על נבחרת מצרים שהפסידה לאורוגוואי 0:1 וטענו כי הגיע לה לפחות תיקו. כמו כן, נטען שם כי למרוקו הגיע לנצח את איראן, אך שער עצמי בהארכה מחק את החיוך מעל פני האוהדים ברחבי העולם הערבי. בינתיים, כולם מצפים לחזרתו של הכוכב מוחמד סלאח במשחק של מצרים מול רוסיה, שייערך מחר ואמור להציל את הכבוד הערבי האבוד.

 מצרים - אורוגוואי. צילום: AFP
מצרים - אורוגוואי. צילום: AFP

 

במקביל, ממשיכים בסעודיה ובאיחוד האמירויות לחפש את השעיר לעזאזל האחראי לתבוסה. הפעם היה זה ערוץ הספורט הקטארי “בי אן ספורט” המשדר את משחק המונדיאל באופן בלעדי בשפה הערבית. “הם מנצלים את הספורט לצרכים פוליטיים”, האשימו הסעודים את הקטארים. “המשטר הקטארי משתמש בערוץ לצורכי תעמולה פוליטית”, הוסיף העיתון “עוקאז”. שריהאן אל־מונירי כתבה ב”סאות אל־אומה” המצרי כי “מדובר בפגיעה בכל הכללים המקצועיים של התקשורת”.
 
“הערוץ עושה חשבונות פוליטיים בצורה המכוערת ביותר”, הוסיפו בעיתון “אל־איתיחאד” באיחוד האמירויות. “לאחר ההפסד הצורב של נבחרת סעודיה מול נבחרת רוסיה האולפן התמלא בשמחה לאיד, כולל מתקפה על סמלי הספורט וההכנה של הנבחרת למונדיאל”. כך או אחרת, עד כה המונדיאל הערבי מביא עמו בעיקר טעם מר. פרשני הספורט מקווים שהסעודים יחזיקו מעמד במשחק מול אורוגוואי ולא יעשו שוב בושות; שסלאח יביא רגל מסיימת לנבחרת ארץ הנילוס; ושהכוכבים המרוקאים יעשו עוד קצת מאמץ בהמשך הטורניר כדי להציל את כבוד הכדורגל הערבי. יש כאלה שאומרים שעצם ההשתתפות בו היא כבר הישג מכובד.