לראשונה מאז ניסיון ההפיכה הכושל נגד הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ביולי 2016, יצאו אתמול 56 מיליון טורקים להצביע בבחירות לנשיאות ולפרלמנט טורקיה. ארדואן הביס את יריבו, מנהיג המחנה החילוני, יו"ר האופוזיציה מוחרם אינצ'ה, כבר בסיבוב הראשון, ולא נזדקק לסיבוב נוסף. בניגוד למצופה, אנשי הקהילה היהודית במדינה מספרים כי למרות המצב הקשה שאליו הוביל ארדואן את טורקיה, הבחירה בו מחדש לא תהיה בהכרח רעה ליהודים.



"הקהילה היהודית בטורקיה היא מיעוט קטן מאוד. בקרב 85 מיליון מוסלמים, חיה קהילה קטנה של בין 15 ל־20 אלף יהודים", אומרת ויקי אנג'ל, לשעבר סמנכ"לית מחלקת עלייה בסוכנות היהודית ופעילה למען הקהילה היהודית בטורקיה. "המצב היום מאוד עדין בטורקיה, והקהילה היהודית פשוט מנסה לשרוד. היא לויאלית כמובן לנשיא ארדואן, לראש הממשלה, ומנסה להתקיים בכל האווירה הזו, זה לא מצב קל".



איך משפיעה התגברות האסלאם על מצבם?


"אין ספק שתקופת ארדואן הובילה לרגרסיה, ולקחה את טורקיה לתקופה שלפני המודרניזציה, החילוניות והפתיחות למערב. בשנים האחרונות, טורקיה צועדת לאחור מפני שהאסלאם נעשה יותר קיצוני ונוכח בחיי היומיום - נשים עם בורקה ופעילויות דתיות בבתי הספר. גם מבחינת החיים עצמם, הם לא קלים היום לאור המצב הכלכלי הקשה. במובן הזה, ארדואן מקשה לא רק על החיים של היהודים, אלא גם על אלו של הטורקים החילונים".



איך זה מתיישב עם התחזיות לניצחון של ארדואן, גם אם לא בסיבוב הראשון?


"אם הבחירות בטורקיה יהיו ישרות, ללא זיופים וללא גניבת קולות, לדעתי הוא יצטרך סיבוב שני. אני חושבת שכל מה שקרה בחודשיים האחרונים עם הכלכלה הטורקית, העלייה הדרסטית של ערך הלירה מול הדולר, זה פגע באזרחים ואולי יראו את זה בקלפי, אבל יש לו השפעה גדולה על העמך שתלוי בו מבחינה כלכלית, כי הוא משלם לו".



כיצד משפיע יחסו של ארדואן לישראל על הקהילה היהודית במדינה?


"הם יותר חוששים. בגלל הגישה האנטי־ישראלית של ארדואן, לפני כמה חודשים ניסו תומכיו לפרוץ לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של איסטנבול. היום החבל בין אנטישמיות ואנטי־ישראליות מאוד דק - ככל שארדואן מקצין את הגישה שלו נגד ישראל, הקיצונים בטורקיה מסיקים שישראל היא גם היהודים בטורקיה. כשיש אווירה של עליהום על ישראל, הקיצוניים במדינה תופסים את היהודים כמזוהים עם ישראל. ראינו את זה בשנים האחרונות עם המרמרה ומבצע צוק איתן. בכל פעם שישראל פועלת נגד פלסטינים, זה משתקף ביחס לקהילה היהודית בטורקיה.



"דווקא ארדואן שיפץ את בתי הכנסת, ולא המפלגות החילוניות, אז יש פה סוג של דילמה". בית כנסת בטורקיה. צילום: ראובן קסטרו



"כל ההפגנות שנערכות מול הקונסוליה או בתי הכנסת, הן הפגנות בעקבות הצהרות קיצוניות של ארדואן והממשלה. צריך לשים לב לקשר שלנו עם טורקיה ולזכור תמיד שיש יהודים שגרים שם, ושאנחנו צריכים לשמור עליהם. הם אומנם טורקים, אבל הם טורקים ששייכים לעם היהודי".



יש עתיד לקהילה היהודית שם?


"בעיניי לא, אחרת לא הייתי עולה לארץ בגיל 17. הקהילה שם מצטמקת משנה לשנה, הרבה מאוד עולים לישראל או עוזבים לארצות הברית ולקנדה, בדיוק כפי שטורקים חילונים עוזבים את המדינה ומהגרים למקומות אחרים בעולם. זה נובע מחוסר ליברליזציה, פגיעה בחילוניות וחשש מהעתיד. כואב לי לראות את זה, כי זה בכל זאת, זו המדינה שבה נולדתי ולא נעים לראות את טורקיה במצב הזה".



החילונים נוהרים לקלפי



רבים מהאנשים שעמם דיברתי לצורך כתבה זו לא הסכימו להזדהות בשמם המלא. בני משפחותיהם וחבריהם עדיין נמצאים בטורקיה והם חוששים לשלומם, על אף שהם מדגישים כי ביומיום אין תחושת פחד, ובסך הכל מצבם של אנשי הקהילה טוב. ר' (השם המלא שמור במערכת) עלתה לארץ לפני עשור, והוריה נשארו בטורקיה. "עשיתי עלייה כשהייתי בת 24, ההורים שלי בשנות ה־60 לחייהם, וזה הבדל גדול", היא מסבירה.



"יש הרעה מבחינה כלכלית בטורקיה, אבל הסתכלת לאחרונה כמה עולה לשכור דירה בארץ? הם לא יוכלו לחיות פה באותה רמת חיים. יש להם עבודה טובה בטורקיה, למה שיבואו? גם באמריקה יש אירועים נגד יהודים, בכל העולם, וגם בטורקיה". לדבריה, הבחירות לא ישנו הרבה בטורקיה או בקרב הקהילה היהודית.



"אני מתרשם שיש מודעות אלקטורלית לתושבי טורקיה", אומר ד״ר חי איתן כהן ינרוג׳ק, מומחה לטורקיה ממרכז "דיין" באוניברסיטת תל־אביב. "אנשים אפילו מתכננים את החופשות שלהם לפי התאריכים של הבחירות. אני מכיר אנשים שהזמינו את החופשות שלהם באתרי נופש, כך שיוכלו להצביע גם אם יתקיים סיבוב שני".



והמצביעים היהודים?


"באופן מסורתי, הקהילה היהודית בטורקיה נשענת על המפלגות החילוניות כי הן נותנות לה יותר זכויות. היחסים המתוחים בין ארדואן לישראל גם יכולים לשחק כאן תפקיד, אבל חשוב לא להתעלם מכך שדווקא תחת שלטונו של ארדואן שופצו בתי הכנסת, והם אף פעם לא שופצו תחת שלטון המפלגות החילוניות, אז יש פה סוג של דילמה".



אז ארדואן טוב לקהילה היהודית?


"ארדואן מנסה להפריד בין אנטישמיות לבין אנטי־ישראליות. הוא אומר: 'ברגע שאני מותח ביקורת נגד ישראל, זה לא אומר שאני אנטישמי, אחרת לא הייתי משפץ בתי כנסת'. מבחינתו, למתוח ביקורת זה נגד ישראל, אבל לא נגד יהודים. זה סוג של כלי מוחשי כדי להראות לכולם שהוא לא מתנגד ליהדות או ליהודים, הוא מספק להם ביטחון, משפץ בתי כנסת".



באופן כללי, התפיסה היא שלבחירות הנוכחיות לא תהיה כל השפעה על הקהילה היהודית. "איך זה יכול להשפיע על קהילה של 20 אלף אנשים מתוך אוכלוסייה של 80 מיליון?", שואל אחד מאנשיה. טופן גולס, תושב העיר מרמריס, מסכים עם אמירה זו ואומר כי אין השפעה על הקהילה היהודית אלא על כלל התושבים החילונים במדינה, שמתכוונים לצאת ולהצביע בהמוניהם. התושבים החילונים, לדבריו, מבינים עכשיו ששלטון נוסף של ארדואן עלול לחצות את הקו האדום שיוביל לפגיעה נוספת בחילוניות ובמודרניזציה. "אני כרגע בבודרום, מקום פופולרי לחופשות של תושבי טורקיה", הוא אומר. "יממה לפני הבחירות, כל מי שהגיעו לנפוש כאן פינו את בתי הנופש שלהם, המלונות, כולם עזבו כדי להצביע, כדי לשנות את הדברים. ארדואן לא טיפש; הוא מבין שגם סולטנים לא חיו עד סוף חייהם, וגם אימפריות עותמאניות יום אחד הסתיימו".