ב־4 באוקטובר 1957 נפתח עידן חדש, כשברית המועצות סיפקה את יריית הפתיחה במרוץ אל החלל. רקטת R־7 סובייטית, שהייתה למעשה טיל בליסטי בין־יבשתי, המריאה לחלל ועליה הלוויין המלאכותי הראשון - ספוטניק 1. זה היה לוויין הקטן, בקוטר 58 סנטימטר בלבד, שנע במסלול הקרוב לכדור הארץ במשך כשלושה שבועות, ואף היה אפשר לראות אותו באמצעות משקפת, לפני שחדל לפעול.
עבור האמריקאים, שעבדו על שיגור לוויין מלאכותי משלהם לחלל, זו הייתה הפתעה אדירה. "זה כאילו נפלה פצצה על גבעת הקפיטול", שחזרה איילין גאלוויי, אשת צוות בקונגרס האמריקאי. "היינו מופתעים מאוד שברה"מ הייתה ראשונה. גם לארה"ב וגם לברה"מ היו פרויקטים בתחום החלל, אבל הפרויקט שלנו היה קטן מאוד. זה היה לוויין ששקל כ־1.3 ק"ג. הלוויין הסובייטי שקל 83 ק"ג. זה באמת הפך את החלל החיצון לסביבה החדשה, נוסף ליבשה, לים ולאוויר".
אדם על הירח
אחד היעדים המרכזיים של נאס"א הוא לקדם את חקר החלל ולאפשר למדענים ולכל האנושות לגלות את סודות מערכת השמש ואף מעבר לה, לעומק החלל החיצון. מלבד הטיסות לירח הפעילה הסוכנות האמריקאית שורה של חלליות וגשושיות שהצליחו להגיע למקומות שבהן עוד לא דרכה רגל אדם. כבר בשנת 1972 שוגרה החללית פיוניר 10, שהייתה הראשונה שחלפה סמוך לכוכב צדק והראשונה שעברה את חגורת האסטרואידים. אחרי חמש שנים שוגרו וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2, והן עברו ליד צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. לפני כחמש שנים הפכה וויאג'ר 1 לראשונה שהגיעה אל מעבר למערכת השמש.