הטלית נמצאה מתחת לרצפת העץ במבנה קולנוע שהיה בגטו, ובשנת 1940 הוסב באופן זמני לבית כנסת, לצורך תפילת יום הכיפורים, בהוראת ראש גטו לודג' חיים רומקובסקי ובעצה אחת עם השלטונות הנאצים. האולם עבר שיפוצים והסבה לבית כנסת תיאטרלי כולל ארון קודש ובמה. רומקובסקי אף דרש שהחזן ינהל את ה"מופע" (תפילות) בליווי מקהלה. לאירוע זה הזמין רומקובסקי בשיתוף עם הממונה הגרמני על הגטו, שורה של קצינים גרמניים.
על פי מכון "שם עולם, לקראת התאסף קהל רב מתוך סקרנות אך חלקם הוכו על ידיי שוטרי הגטו שניסו להרחיקם. בסיומה של התפילה, נוצרה התקהלות והתכנסות של יהודים רבים שלא הצליחו להיכנס לבית התפילה. אנשי הסדר של הגטו, ניסו לפזר את ההתקהלות והיכו מתפללים רבים מחוץ ובתוך בית הכנסת. הם היכו, חבטו והטיחו ברצפת העץ את המתפללים עד זוב דם ואת חלקם עד מוות. התפילה, שרק הסתיימה, הפכה תוך דקות אחדות לפוגרום של הנאצים, בלווי משטרת הסדר של הגטו, וככל הנראה הטלית המוכתמת מדם ננטשה במהלך האירוע הקשה.
יו"ר מכון שם עולם, הרב אברהם קריגר, סיפר על הממצא ואמר כי "מדובר בתגלית מצמררת ונדירה שמעידה על החיים היהודיים שהתקיימו בגטו ועל האכזריות הבלתי נתפסת של הרוצחים הגרמניים שלא רחמו וגם ביום הקדוש ביותר ליהודים, טבחו, התעללו ורצחו בדם קר".