ועדת הסנאט, שפעלה במשך חודשים בסמכויות של ועדת חקירה, קבעה כי הבעיה חורגת בהרבה מפריז. על פי הדו"ח, דיווחים על אלימות פסיכולוגית, פיזית או מינית במסגרות חוץ-לימודיות התקבלו ב-73 מחוזות בצרפת. "אי אפשר עוד להתייחס למקרים האלה כאל אירועים מבודדים", נכתב בדו"ח.
אין יכולת לעקוב אחר מי שעובר ממעסיק למעסיק
אחד הממצאים החמורים ביותר נוגע להעברת עובדים בין מוסדות. הסנאט מצא כי אין בצרפת מנגנון מעקב מספק אחר מדריכים ואנשי צוות שעוזבים רשות מקומית או מוסד אחד ועוברים לאחר. בדו"ח נכתב כי "היעדר יכולת מעקב" עלול לאפשר לתוקפים "לעבור ממעסיק אחד לאחר".
עם זאת, הדו"ח אינו קובע כי רשויות העבירו ביודעין עברייני מין ממוסד למוסד. התמונה מורכבת יותר: במקרים מסוימים עובדים הועברו לאחר תלונות על אלימות, בעיות משמעת או התנהגות בלתי הולמת, ורק לאחר מכן עלו נגדם חשדות לעבירות חמורות יותר.
בפריז לבדה הושעו מתחילת השנה 195 מדריכים ועובדי מסגרות חוץ-לימודיות, 74 מהם בעקבות חשדות לאלימות מינית נגד קטינים. במקביל נפתחו 235 חקירות פליליות הנוגעות לאלימות פסיכולוגית, פיזית או מינית.
25 צעדים, וחלקם כבר בדרך לחקיקה
הסנאט גיבש 25 המלצות שנועדו לסגור את הפרצות. בין היתר מוצע להחמיר את בדיקות הרקע, לבצע אותן גם במהלך תקופת ההעסקה ולא רק בעת הקבלה לעבודה, להאריך את משך ההשעיה של עובד שנבדק בחשד לאלימות, ולחייב את הרשויות להעביר מידע כבר עם פתיחת חקירה.
עוד מציעה הוועדה לקבוע עבירה פלילית במקרה שבו אירוע חמור אינו מדווח לרשויות, להגן על חושפי שחיתויות ואנשי צוות שמתריעים על חשדות ולהטיל איסור שיטתי יותר על עבודה עם קטינים במקרה של עבירות אלימות.
אוורן הודיעה כי היא מתכוונת להגיש כבר ב-27 באוקטובר חלק מההמלצות כתיקונים להצעת החוק להגנת ילדים. לדבריה, אם המהלך ייכשל, היא תשקול לקדם הצעת חוק נפרדת. "הילדים אינם יכולים לחכות, וגם אנחנו לא", אמרה.
לדברי אוורן, הכשל המרכזי הוא שמערכת ההגנה הצרפתית עדיין פועלת רק לאחר שהפגיעה התרחשה. "המערכת שלנו הרבה יותר מדי תגובתית, היא אינה מניעתית", אמרה. היא הוסיפה: "לא הילד צריך להתאים את עצמו למוסדות שלנו, אלא המוסדות צריכים להתאים את עצמם לצרכים של הילד".
התרעות פיקוד העורף