בכירים אוקראינים הביעו חשש כי הממשל האמריקני הורה על השיבושים במכוון כדי להעניש את קייב על התקיפות שביצעה נגד בתי זיקוק רוסיים, וכדי לאלץ אותה להיכנע במלחמה. במקביל, אוקראינה דיווחה גם על פערים בשיתוף המודיעין הצבאי האמריקני ועיכובים באספקת טילי יירוט, טענות שהוכחשו מכל וכל על ידי גורמים אמריקנים.
מערכת סטארשילד היא למעשה הגרסה הצבאית והמתקדמת של מערכת "סטארלינק" שבבעלות אלון מאסק, ומדינות אירופה הן אלו שמממנות את הגישה האוקראינית אליה. בעוד מאסק ציין בעבר כי הפנטגון הוא ששולט בסטארשילד, שר החוץ האמריקני מרקו רוביו תרם לבלבול סביב סוגיית האחריות כשטען השבוע כי חברת ספייס-אקס היא שקובעת את הגישה למערכות.
בשלבי ההאטה הראשונים, רחפנים אוקראינים איבדו קליטה גם כשטסו במהירויות נמוכות של כ-64 קמ"ש. אף על פי שהמצב השתפר מאז, הכלים עדיין מאבדים קשר ברגע שהם חוצים את רף ה-160 קמ"ש. בעבר, הכלים האוקראיניים טסו במהירות של כ-400 קמ"ש עם חיבור יציב. לדברי מפקדים בשטח, הגבלת המהירות הרשמית עמדה מאז ומתמיד על 160 קמ"ש, אך היא מעולם לא נאכפה בפועל עד פרוץ התקלה.
מגבלות המהירות החדשות סיכלו גם את השימוש במיירטים שנועדו להפיל רחפנים רוסיים התוקפים ערים אוקראיניות. הגנרל אנדריי בילצקי, מפקד קבוצת מרכז במזרח אוקראינה, הסביר כי הדרך היחידה להפיל רחפן סילון רוסי היא לעקוף אותו במהירות, והכלים הרוסיים טסים הרבה מעבר ל-160 קמ"ש. הוא הדגיש כי צמצום מהירות ההגנה האווירית הוא "החלטה כואבת שפוגעת מילולית בהגנת הערים שלנו", והוסיף כי מדובר ב"מהלך לא ידידותי בעליל כלפי האוכלוסייה האזרחית מצד הפנטגון".
בשטח עצמו, התחושות נותרו קשות. כשהרחפנים של אולג נפלו, החיילים ההמומים התקשרו אליו רצופי קללות ובתחושת נטישה קשה, בעודם מנסים להציל את ציוד הלחימה. אולג אמר כי הגיע הזמן שאוקראינה תסיר את המשקפיים הוורודים ותפסיק לראות בארצות הברית בעלת ברית טבעית. סגן יורי בוטוסוב סיכם את המצב העגום כשאמר כי השיבושים העניקו לצבא הרוסי "יום חופש". לדבריו, "היום הזה ללא המערכת חסך חיים רבים ומשאיות רבות עבור רוסיה. זה מחיר כבד מאוד עבורנו, ועולה לנו בהרבה יותר דם. הדם שלנו".
התרעות פיקוד העורף