"פרויקט יהודי": המתקפה של גורמים פרו-רוסיים בארמניה נגד מסדרון טראמפ

ארמניה ואזרבייג'ן מתקדמות בתוכניתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפתיחת נתיב תחבורה אסטרטגי ביניהן, אך בארמניה נשמעים קולות המבקשים להציג את הפרויקט כמזימה המשרתת אינטרסים יהודיים וישראליים נסתרים. גורמים פרו-רוסיים ופרשני אופוזיציה משלבים בביקורת על היוזמה טענות קונספירטיביות, שחלקן נושאות מאפיינים אנטישמיים מובהקים, על רקע המשבר המחריף ביחסים בין ירוואן למוסקבה.

במוקד המחלוקת עומד פרויקט TRIPP, ראשי תיבות של Trump Route for International Peace and Prosperity, שנועד לחבר בין אזרבייג'ן למובלעת נחצ'יבאן, דרך דרום ארמניה ולאורך הגבול עם איראן. היוזמה האמריקאית הפכה לאחד הנושאים השנויים במחלוקת בפוליטיקה הארמנית.

ביום חמישי, 5 בנובמבר, ביקשה ממשלת ארמניה לכנס את הפרלמנט לישיבה מיוחדת ב-12 בנובמבר, כדי לקדם חקיקה שתאפשר להקים את החברה הארמנית-אמריקאית שתנהל את הפרויקט. זאת לאחר שהפרלמנט אישר ב-28 באוקטובר את הסכם TRIPP ברוב של 63 תומכים מול 32 מתנגדים, בהם חברי האופוזיציה.

מתנגדי הפרויקט חוששים מפגיעה בריבונות ארמניה, מהשלכותיו על היחסים עם איראן ומהעמקת התלות בארה"ב. אלא שכמה מהדוברים הבולטים במחנה המתנגד אינם מסתפקים בביקורת המדינית, וטוענים שמאחורי היוזמה עומדים גורמים יהודיים וישראליים המבקשים להשיג שליטה באזור.

אחד מהם הוא חוסרוב הארוטיוניאן, שכיהן כראש ממשלת ארמניה בשנים 1992–1993. בריאיון קודם לערוץ הארמני 168TV הוא כינה את TRIPP במפורש "פרויקט יהודי", וטען כי ישראל היא שהציעה לשנות את שמו של "מסדרון זנגזור" כדי להתגבר על התנגדות ארמנית, מבלי לשנות את מטרתו האמיתית.

לדברי הארוטיוניאן, מטרת הפרויקט אינה קידום השלום או פיתוח הכלכלה המקומית, אלא יצירת תלות כלכלית ובהמשך גם צבאית של מחוז סיוניק שבדרום ארמניה בגורמים זרים. הוא חזר על טענות דומות גם בראיונות נוספים.

הפרשן הפוליטי ארתור חצ'יקיאן הרחיק לכת וטען כי גורמים המקורבים לטראמפ ול"לובי הישראלי" עומדים מאחורי הפרויקט. ב-30 באוקטובר טען בפרסום באתר 168.am כי בעלי החברה העתידה לנהל את המיזם הם אנשי הלובי הישראלי, בעלי אינטרסים בישראל וקשרים עם אזרבייג'ן. בדברים שפורסמו ב-4 בנובמבר באתר Goris Times הוא קשר את היוזמה גם לחתנו של טראמפ, ג'ארד קושנר, וטען כי אזור מגרי, בעל החשיבות האסטרטגית בדרום ארמניה, יעבור למעשה לשליטתם של גורמים בעלי קשרים לישראל ולאזרבייג'ן.

אלא שההסכם הרשמי בין ארמניה לארה"ב אינו תומך בטענות הללו. על פי ההסכם, 74% ממניות חברת הפיתוח יוחזקו בידי הצד האמריקאי ו-26% בידי ארמניה. החברה תירשם בארמניה, ובעלת המניות האמריקאית תהיה חברה בבעלות מלאה של תאגיד המימון הממשלתי האמריקאי לפיתוח בינלאומי, DFC.

חברת הפיתוח תקבל סמכויות נרחבות, לרבות בחירת קבלנים ומפעילים, ותיהנה מחריגים מסוימים בחקיקה הארמנית. עם זאת, ההסכם מכיר במפורש בריבונות ארמניה ובסמכותה בשטח הפרויקט. במסמכים שפורסמו אין ראיה לכך שישראל, קושנר או לובי יהודי כלשהו שולטים במיזם.

הטענות על מעורבות ישראלית נסתרת אינן מוגבלות לשאלת הבעלות על המסדרון. הפרשן ויגן הקוביאן טען בריאיון ל-168TV כי לאזרבייג'ן יש התחייבויות כלפי ישראל שחורגות משיתוף הפעולה הביטחוני ביניהן. לדבריו, מדובר גם במחויבות כלפי לובי רב-השפעה בוושינגטון, המפעיל השפעה על הממשל האמריקאי ובפרט על ממשל טראמפ.

אנדרניק הובניסיאן, מומחה ליחסים בינלאומיים שהתראיין לערוץ האופוזיציה LIVEnews.am, הזהיר כי אזרבייג'ן וטורקיה מבקשות להחליש את ארמניה עד שתהפוך למדינה כושלת, שאינה מסוגלת להגן על עצמה או לנהל את ענייניה. הוא אף השווה את מצבה העתידי האפשרי של ארמניה למצבם של הפלסטינים מול ישראל.

הפרשן טיראן לוקמגוזיאן העלה טענות מרחיקות לכת אף יותר. בריאיון לתחנת הרדיו Lratvakan טען כי ישראל קיבלה למעשה את השליטה בקרבאך כתמורה לסיוע הצבאי שהעניקה לאזרבייג'ן במלחמת 2020.

לדבריו, אנשי מודיעין וכוחות צבא ישראליים פועלים באזור, ושדות תעופה שהוקמו בו נועדו לשמש מטוסים ישראליים בפעולות נגד איראן. הוא אף טען כי אזרבייג'ן כלל אינה מיישבת מחדש אזרחים אזרים בשטח.

לטענות שישראל שולטת בקרבאך או מפעילה שם בסיסים צבאיים לא הוצגו ראיות מהימנות. גם הטענה שאין התיישבות אזרית באזור עומדת בסתירה לדיווחים על חזרת תושבים ליישובים בקרבאך.

טיגראן קוצ'ריאן, העורך הראשי של Alpha News, הציג תיאוריה נוספת שלפיה ישראל נערכת לפעולות נגד איראן משטח אזרבייג'ן. לטענתו, הגבלות על חבישת חיג'אב בבתי ספר באזרבייג'ן עשויות לשמש לאיתור גורמים פרו-איראניים ולמעצרם, במסגרת מה שהגדיר כמבצע הנתמך בידי ישראל.

קוצ'ריאן השתתף גם בכינוס שנערך במוסקבה ב-30 באוקטובר ועסק בעתיד היחסים בין רוסיה לארמניה. לפי העיתון הרוסי Moskovsky Komsomolets, הוא תקף את מדיניותו של ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, וטען כי ממשלתו מצפה ממוסקבה להמשיך לתמוך בה כלכלית, אף שהיא פועלת להעמקת קשריה עם אירופה.

הקשרים הביטחוניים ההדוקים בין ישראל לאזרבייג'ן מספקים רקע ממשי לחלק מהביקורת הארמנית. ב-19 באוקטובר דיווח השבועון הקנדי Horizon Weekly, המזוהה עם הפדרציה המהפכנית הארמנית, על עסקת נשק ישראלית עם אזרבייג'ן בהיקף של 235 מיליון דולר. חברת אלביט מערכות אישרה את העסקה, אך לא חשפה את זהות הלקוח, שזוהה כאזרבייג'ן בדיווחים בישראל.

השבועון מתח ביקורת על תפקידה של ישראל כספקית נשק מרכזית של אזרבייג'ן ועל השימוש בנשק ישראלי במלחמות קודמות. ואולם, יש הבדל מהותי בין ביקורת על שיתוף פעולה ביטחוני בין מדינות לבין טענות בדבר שליטה יהודית חשאית במהלכים מדיניים.

העימות על עתידה של ארמניה עמד במרכז הכינוס במוסקבה, שבו מתח חבר הדומה הרוסית קונסטנטין זטולין ביקורת הן על כישלונה של רוסיה להגן על ארמניה בעבר והן על ניסיונו של פשיניאן להתקרב למערב.

הפרשן הרוסי אנדרוניק מיגרניאן הזהיר כי עצם קיומה של ארמניה כמדינה עומד בסכנה, וכי התרחקותה ממוסקבה תותיר אותה חשופה ללחצים של מעצמות אחרות. הוא גם הטיל ספק ביכולתה לשמור על שליטה ממשית ב-TRIPP תחת הניהול האמריקאי.

המתיחות החריפה השבוע גם בזירה הביטחונית. ב-4 בנובמבר הציעה רוסיה להגביל את זכויות ההצבעה והמינוי של ארמניה בארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO), הברית הצבאית בהובלת מוסקבה, בשל אי-תשלום דמי חברות. ארמניה הקפיאה את השתתפותה בארגון ב-2024, וביום חמישי שב פשיניאן והבהיר כי מבחינת ארצו, הברית כבר אינה משרתת את האינטרסים שלה.

השימוש בתיאוריות קונספירציה אנטישמיות בשיח הפוליטי בארמניה אינו חדש. בדוחות של מחלקת המדינה האמריקאית על חופש הדת במדינה בשנים 2022 ו-2023 תועדה הפצתן של תיאוריות אנטישמיות בידי קבוצות שוליים ובלוגרים המזוהים עם רוסיה. חלק מהפרסומים הציגו את אובדן קרבאך כתוצאה של מזימה יהודית-טורקית עולמית.

בדוח מ-2023 תועדו גם פרסומים אנטישמיים נגד נציגי הקהילה היהודית בארמניה, לרבות האשמות שאחד ממנהיגיה פועל בשירות המודיעין הישראלי. הדוח התייחס גם לניסיונות לפגוע בבית כנסת בירוואן, אם כי נציגי הקהילה היהודית העריכו שמדובר בפרובוקציות שמקורן בגורמים חיצוניים, ולא בביטוי לאנטישמיות רווחת בחברה הארמנית.

אין ראיות פומביות לכך שמוסקבה הורתה לפרשנים שהשמיעו את הטענות נגד TRIPP לעשות זאת. עם זאת, האמירות על "פרויקטים יהודיים", השפעה ישראלית נסתרת ולובי רב-עוצמה מזכירות את תיאוריות הקונספירציה שכבר תועדו בקרב גורמים המזוהים עם רוסיה.

ארמניה ניצבת בפני הכרעות כבדות משקל בנוגע לריבונותה, לביטחונה ולעתיד יחסיה עם רוסיה, איראן והמערב. אלה סוגיות המחייבות דיון ציבורי רציני וביקורת עניינית. אלא שהפיכת "שליטה יהודית נסתרת" להסבר למהלכים מדיניים מורכבים מסיטה את הדיון מההחלטות עצמן לחיפוש אשמים, פוגעת באמון במוסדות המדינה ועלולה לעודד עוינות כלפי המיעוט היהודי.

עבור מדינה המבקשת לחזק את הדמוקרטיה שלה ולהעמיק את קשריה עם המערב, אימוץ טענות כאלה עלול בסופו של דבר לפגוע דווקא בריבונות שהמתנגדים לפרויקט מבקשים להגן עליה.