זו הייתה ההפגנה הרביעית בסדרת המחאות, שאורגנה בידי 13 ארגונים, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל, אוקספם נוביב ו־Save the Children. המארגנים דרשו סנקציות כלכליות, הפסקת שיתוף הפעולה הצבאי והכרה בטענתם שישראל מבצעת רצח עם וטיהור אתני. לדבריהם, אומדן המשתתפים התבסס בין היתר על צילומים מלמעלה ומערכות לניהול קהל.
צפיפות בכיכר ועדויות מהצעדה
רולין סאסה, מנהלת ארגון השלום PAX וממארגנות המחאה, אמרה לקראתה כי הממשלה חייבת להגביר את הלחץ הכלכלי על ישראל ולהפסיק שיתוף פעולה צבאי. היא הדגישה שהמארגנים אינם רוצים ביטויי תמיכה בחמאס. למרות זאת, לאורך רחוב אוברטום נצפתה קבוצה שהחזיקה שלטים התומכים בארגון; משתתפים אחרים השמיעו קריאות התנגדות לחמאס.
באחת התקריות השתמשו שוטרים באלות בעת שניסו לעצור אדם שעמד על סככת תחנת אוטובוס וסירב לרדת. גם עוברי אורח נקלעו לעימות, והאיש נעצר לבסוף. המשטרה הדגישה כי למרות האירוע, הצעדה התנהלה ברובה ללא הפרות סדר חמורות או אלימות.
הממשלה מתגוננת, בכירים לשעבר תוקפים
ראש הממשלה רוב יטן, שהשתתף במחאה קודמת כמנהיג מפלגת D66, נעדר הפעם והסביר שתפקידו השתנה. ביום שישי דחה דרישות לצעדים נוספים וטען שלחץ יעיל על ישראל מחייב חזית אירופית רחבה. לדבריו, הולנד כבר הרחיבה את הסיוע ההומניטרי ופועלת גם בשיחות ישירות עם ישראל.
שרת ההגנה דילן ישילגוז דחתה את הדרישה להפסיק עסקאות נשק עם ישראל. "ההגנה על החיילים שלנו היא העדיפות הראשונה שלי", אמרה, וטענה שמדובר באמצעי הגנה שאין להולנד אפשרות להשיג במקום אחר.
מנגד, שר החוץ לשעבר יוזיאס ואן ארטסן, שהצטרף להפגנה, האשים ערב האירוע את יטן בהיעדר מנהיגות וקרא לנקוט צעדים עצמאיים גם בלי להמתין לאירופה. ראש עיריית אמסטרדם לשעבר יוב כהן אמר שיש לכנות את המתרחש בעזה רצח עם. השניים חתמו עם מאות בכירים ודיפלומטים בעבר על מכתב הדורש להחמיר את הצעדים נגד ישראל.