בסעודיה לא ריחמו: ילדה מחוץ לנישואים - וקיבלה עונש אכזרי

על פי הדין הסעודי, נאשמים חסרי אמצעים זכאים במקרים פליליים לקבל ייצוג משפטי במימון המדינה. עם זאת, מומחים מציינים כי בפועל מתקיימים בממלכה משפטים ללא עורכי דין גם בתיקים חמורים, ולעיתים אפילו בהליכים שבהם נשקפת לנאשמים סכנת עונש מוות. במקרה של מותוני, היעדר הייצוג המשפטי הותיר אותה להתמודד לבדה עם מערכת משפטית זרה, בשפה שאינה שפת אמה, ועם האפשרות שתוטל עליה ענישה גופנית קשה.

בחודש אוקטובר הרשיע בית המשפט את מותוני בקיום יחסי מין מחוץ לנישואים וגזר עליה 100 מלקות, בהתאם לפרשנות מחמירה של הדין האסלאמי, המבוססת על פסוק בקוראן. לפי הכללים הנהוגים בסעודיה, עונש המלקות מתבצע באמצעות מקל במבוק, כאשר הנידונה יושבת ולבושה, והמכות מונחתות על גופה. בממלכה, שבה השריעה מהווה את הבסיס למערכת המשפט, נותר בידי השופטים שיקול דעת נרחב בפרשנות הדין, בין היתר בשל היעדר קוד פלילי כתוב ומקיף. ניסיונות של הרשויות לגבש קוד כזה נמשכים כבר שנים, אך נראה כי התהליך נקלע לקשיים.

בריאיון טלפוני שהעניקה בחודש שעבר תיארה מותוני את הפחד המלווה אותה מאז מתן גזר הדין. "אני כל כך מפחדת", סיפרה. "אני לא חושבת שאוכל לעמוד במלקות האלה". בריאיון נוסף התייחסה לעונש שנגזר עליה ואמרה: "לא מגיע לי הדבר הזה".

גזר הדין מעורר ביקורת במיוחד לנוכח ההצהרות של סעודיה על צמצום משמעותי בענישה הגופנית. בשנת 2020 הודיעה הממשלה על הגבלות נרחבות על השימוש בעונש המלקות, וכלי תקשורת ממלכתיים הציגו את המהלך כהחלטה היסטורית. הפרסומים בסעודיה ומחוצה לה יצרו רושם שהמלקות בוטלו לחלוטין, אולם בפועל נותר חריג המאפשר לבתי המשפט להטיל את העונש בעבירות שבהן הדין האסלאמי קובע ענישה מסוג זה, ובהן קיום יחסי מין מחוץ לנישואים.

המצב המשפטי יוצר חוסר ודאות גם בנוגע לנשים שנכנסות להיריון מחוץ למסגרת הנישואים. לפי הניו יורק טיימס, נשים רבות שרואיינו במסגרת תחקיר קודם סיפרו כי ילדו ללא נישואים ולא ננקטו נגדן צעדים משפטיים. לא ברור מדוע דווקא נגד מותוני הוגש כתב אישום, בעוד נשים אחרות בנסיבות דומות לא הועמדו לדין. ההליך נגדה החל עוד לפני פרסום התחקיר הקודם של העיתון, ומכיוון שפסקי דין הנוגעים לעבירות מוסר אינם מתפרסמים באופן שיטתי, קשה להעריך באיזו תדירות ממשיכים בתי המשפט בסעודיה להטיל עונשי מלקות.

הפרשה משתלבת בתמונה רחבה יותר של תנאי העסקתן של נשים אפריקאיות בסעודיה. בתחקיר שפרסם הניו יורק טיימס בשנה שעברה נחשפה מערכת גיוס והשמה של עובדות מקניה למדינות המפרץ, שלפי העיתון מעורבים בה גם בכירים בממשל הקנייתי המפיקים ממנה רווחים. התחקיר תיאר דיווחים רבים על אלימות פיזית, אונס והתעללות בעובדות, לצד מאות מקרי מוות של נשים קנייתיות. נשים שנכנסו להיריון מחוץ לנישואים נקלעו לעיתים למצב קשה במיוחד, לאחר שילדיהן לא קיבלו תעודות לידה והן לא הצליחו להסדיר את יציאתן מהמדינה.

לפי התחקיר, הרשויות הקונסולריות של קניה, שביכולתן להנפיק מסמכי לידה ולסייע לאימהות ולילדיהן לשוב למולדתם, לא העניקו במקרים רבים את הסיוע הנדרש. נשים שהתראיינו לעיתון תיארו יחס מזלזל, התעלמות מפניותיהן ואף דרישות לשוחד או לקיום יחסי מין בתמורה לסיוע. התוצאה, על פי הדיווחים, היא מצב שבו אימהות וילדיהן נותרים לכודים בסעודיה במשך חודשים ארוכים ולעיתים אף יותר מכך, ללא יכולת ברורה להסדיר את מעמדם או לשוב לביתם.

גם מותוני ובנה נקלעו למציאות הזאת. לאחר ששוחררה ממעצרה, היא ניסתה לשוב למגורי העובדים שבהם התגוררה, אולם לא הורשתה להיכנס. בהמשך פנתה למקלט, אך גם שם נדחתה. לדבריה, שגרירות קניה לא העניקה לה את הסיוע הדרוש, והיא מצאה עצמה מתגוררת בתחנת דלק שהפכה למקום התכנסות של אימהות מהגרות שנקלעו למצוקה דומה. רבות מהנשים שהגיעו למקום קיוו שהרשויות יגרשו אותן יחד עם ילדיהן, ובכך יאפשרו להן לשוב למדינות מוצאן.

לאחר פרסום התחקיר של הניו יורק טיימס בשנה שעברה, חל שינוי מסוים במצבה. חברת Maharah סיפקה לה מקום מגורים, ושגרירות קניה הנפיקה מסמכים שאפשרו לכאורה את יציאתה מהמדינה. אלא שההליך הפלילי שהתנהל נגדה מנע ממנה לעזוב את סעודיה, וכעת, לאחר שנגזר דינה, פג תוקפם של מסמכי היציאה שהונפקו לה. בשלב זה לא ברור אם תוכל לקבל מסמכים חדשים וכיצד ניתן יהיה להסדיר את חזרתה לקניה עם בנה.

מלבד 100 המלקות, גזר עליה בית המשפט גם שנת הרחקה. על פי הנהלים בסעודיה, כאשר בית המשפט אינו קובע יעד מפורש להרחקה, המשמעות היא בדרך כלל העברה לעיר אחרת בתוך המדינה. עם זאת, קיימת אפשרות לבחינה מחודשת של העונש במקרים שבהם לאישה אין קרוב משפחה ממין זכר שיוכל להתלוות אליה. במקרה של מותוני לא ברור אם משמעות ההחלטה היא גירושה לקניה או העברתה למקום אחר בסעודיה.

מותוני, אם לחמישה ילדים, החליטה שלא להגיש ערעור על גזר הדין. לדבריה, בהיעדר עורך דין שיסייע לה, היא חוששת כי כל הליך משפטי נוסף רק יאריך את שהותה במדינה וירחיק את האפשרות שתתאחד עם ילדיה שנותרו בקניה. "זאת הדרך היחידה שיכולה להחזיר אותי הביתה לילדים שלי", הסבירה.

בשלב זה טרם נקבע מועד ידוע לביצוע עונש המלקות, וגם עתידם של מותוני ושל בנה אבודי, כיום בן שנה, נותר מעורפל. ממשלות סעודיה וקניה, וכן נציגי חברת Maharah, לא השיבו לפניות הניו יורק טיימס לקבלת תגובה.