לדברי הסוחרים, עלות שינוע מכולה מסין לאיראן זינקה מרמה של 2,800 דולר ל-13,600 דולר כיום. במקביל, מחיר הובלת מכולה מדובאי שבאיחוד האמירויות, המשמשת כצינור חמצן מרכזי לעקיפת סנקציות ולסחר עם טהרן, נסק מ-1,000 דולר ל-14 אלף דולר. בנוסף להתייקרות החדה, משלוחי יבוא שהיו מגיעים בעבר ליעדם בתוך חודש אחד, מתעכבים כעת בדרכים במשך שלושה עד ארבעה חודשים.
השיבושים בנתיבים הימיים הובילו לניסיון להסיט את תנועת הסחורות לנתיבים יבשתיים, אך גם שם נוצרו צווארי בקבוק קשים. מעבר הגבול היבשתי העמוס ביותר בין איראן לטורקיה מסוגל לקלוט בין 200 ל-300 משאיות בלבד מדי יום, וכעת יותר מ-4,000 משאיות איראניות תקועות וממתינות בגבול הטורקי. הסוחרים מבהירים כי התשתית היבשתית אינה מסוגלת לפצות על הפגיעה בנמלי הים, שדרכם עברו בעבר כ-75% מנפח הסחר של איראן. בכיר לשעבר בממשל מעריך כי הסטת יבוא המכולות לנתיבים יבשתיים עלולה לגרור הוצאות שינוע נוספות בהיקף של כ-18 מיליארד דולר בשנה.
המשבר הלוגיסטי כבר מתורגם לפגיעה ישירה בביטחון התזונתי ובצריכה של האזרח האיראני, הסובל ממילא מאינפלציה דוהרת ומשחיקת המטבע המקומי. בלשכת המסחר האיראנית מזהירים כי בשל קשיי האספקה והתייקרות תשומות הייצור והמזון לבעלי חיים, צריכת בשר העוף במדינה צפויה לצנוח מ-25 ק"ג ל-20 ק"ג בלבד לנפש בשנה.