ארה"ב, רוסיה וישראל צפויות להתנגד ליוזמה שתעלה השבוע בכינוס בינלאומי בז'נבה, לפתוח במשא ומתן על כללים מחייבים מבחינה משפטית להסדרת השימוש בנשק אוטונומי, כך לפי דיווח של רויטרס.
הכינוס בחסות האו"ם נפתח אתמול ואמור להכריע אם להתחיל במהלך לגיבוש אמנה מחייבת מבחינה משפטית, שתכלול איסורים והגבלות על מערכות נשק אוטונומיות קטלניות. אלא שבעוד שרוב 128 המדינות החברות באמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים תומכות במהלך, ישראל ושתי המעצמות מתנגדות לו בטענה שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי הקיים מספק מענה מספק.
התפתחות הבינה המלאכותית האיצה את פיתוחם של רחפנים, רובוטים, טנקים, צוללות ואמצעי לחימה נוספים המסוגלים להרוג ללא מעורבות אנושית. כלי נשק אוטונומיים למחצה, הנעזרים בבינה מלאכותית, כבר הופעלו באוקראינה, בסודאן ובמזרח התיכון.
רוסיה עכבה את הדיונים, לאחר שהתנגדה לכלל פרוצדורלי שיאפשר למשקיפים, ובהם נציגי האיחוד האירופי וארגונים לא ממשלתיים, לשאת דברים. נציגים ממדינות ובהן אירלנד וקנדה התנגדו לעמדתה. גם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והאפיפיור הזהירו מפני הסכנות הנשקפות מכלי נשק אוטונומיים.
התעשייה הישראלית האוטונומית
באלביט אומרים כי חברת פיוז מספקת מערכות אוטונומיות צבאיות עם בשלות מבצעית, המיועדות לפעילות רב-זירתית רחבת היקף ובעלת שרידות גבוהה, המשלבות את הניסיון המבצעי ותשתיות הייצור המתקדמות והנרחבות של אלביט מערכות.
היכולות נוספו לפורטפוליו של אלביט מערכות בעקבות רכישת חברת ISE, ספק מערכות תת-ימיות אוטונומיות, אשר סיפקה למעלה מ-250 כלים תת-ימיים ללקוחות ביותר מ-20 מדינות ברחבי העולם. פתרונות ה-UUV יוצגו לצד משפחת כלי השיט הבלתי מאוישים Seagull™ (USV) ופתרונות ימיים נוספים מהפורטפוליו הימי של אלביט מערכות. הארכיטקטורה המשולבת מאפשרת הפעלה אינטגרטיבית בין מערכות אוטונומיות תת-ימיות ועל-ימיות, וכן יוצרת הזדמנויות מורחבות להפעלת תפיסות של שילוב בין מערכות מאוישות לבלתי מאוישות (MUM-T).