זמן קצר לאחר הפשיטה עבר הערוץ לשדר תכנים מוקלטים מראש, ובהם סרט תיעודי על מוזיקאים טורקים ודיון על אריכות ימים. המהלך מצמצם עוד יותר את הגישה של אזרחי טורקיה לתקשורת התומכת באופוזיציה. הוא מצטרף לשורה של צעדים נגד כלי תקשורת ועיתונאים ביקורתיים במדינה.
המשמעות עבור הציבור הטורקי ניכרת. לפי סקר של מכון רויטרס מהשנה, הטלוויזיה עדיין מהווה מקור חדשות חשוב בטורקיה, ומחצית מהנשאלים צורכים בה חדשות מדי שבוע. לפני ההשתלטות הממשלתית הגיע כל אחד מהערוצים Sözcü TV ו-Halk TV לכ-15% מהנשאלים.
בערוץ דוחים את הבסיס המשפטי למהלך. עורך הדין של Sözcü, ארסן ברקין, אמר לתקשורת המקומית כי החקירה נשענת על תיק קודם. בתיק ההוא ביטל בית המשפט העליון לערעורים של טורקיה הרשעות ולא מצא כל עבירה פלילית. התביעה מציגה אפוא את המהלך כחלק מחקירה הקשורה לארגון טרור, ואילו הערוץ טוען כי מדובר בתיק שערכאת הערעורים הגבוהה במדינה כבר הכריעה בו.
הפרשה הגיעה עד לצמרת הפיקוח הפיננסי. בשבוע שעבר נעצרו שלושה בכירים ברגולטור הבנקאי של טורקיה, וראש הרגולטור, שהאפ קבג'יאולו, הציע להתפטר. נגד קבג'יאולו עצמו לא הועלו בפומבי טענות לעבירה. גם עיתונאים שעסקו בפרשה שילמו מחיר. בחודש שעבר הטילו הרשויות מעצר בית על שני עיתונאים שדנו בשערורייה בשידורי Sözcü TV, ושני עיתונאים נוספים נעצרו בגין הדיווחים שלהם. בכך הפכה הפרשה מסיפור כלכלי גם לסוגיה של חופש עיתונות.
גם באירופה הביקורת הולכת ומחריפה. מוקדם יותר החודש הזהירה הנציבות האירופית מפני "הסלמה מתמשכת" בצעדים משפטיים נגד מבקרי הממשלה. בין הצעדים האלה היא מנתה שימוש בחקירות פליליות כדי למנות נאמנים לחברות תקשורת פרטיות. הממשלה בטורקיה דוחה את הביקורת. לטענתה, מערכת המשפט במדינה עצמאית, והחקירות הפליליות מתנהלות בהתאם לחוק.
אלא שבזמן שבאנטליה דובר על אחריות גלובלית, באיסטנבול עבר לידי המדינה הערוץ האופוזיציוני הגדול האחרון בטורקיה. מחצית מהציבור במדינה צורכת חדשות מהטלוויזיה מדי שבוע. עכשיו שני הערוצים המרכזיים האחרונים שנתנו במה בולטת לאופוזיציה נמצאים תחת פיקוח ממשלתי.