"עברת גיהינום. אני לא יכול לתאר לך עד כמה אני מעריך אותך ואת מה שעברת", אמר ביידן. "אני יודע שהיו בינינו חילוקי דעות מדי פעם, אבל אתה יודע... אני עדיין אוהב אותך, חבר".
ביידן המשיך: "אני לא יודע איך הצלחת לעבור את כל זה... בפעם הבאה שאחשוב שיש לי עבודה קשה, אחשוב עליך... אתה אדם טוב... אני מעריץ אותך. נדרש הרבה אומץ כדי לעשות את מה שעשית".
השיחה האחרונה בין השניים התקיימה ב-15 בינואר 2025, ביום שבו הוכרז על הסכם הפסקת אש ושחרור חטופים בין ישראל לחמאס. בכיר בממשל ביידן תיאר אז את השיחה כ"חמה מאוד", כך לפי רשת ABC News. לדברי הבכיר, שני המנהיגים שוחחו על הסבל שנגרם מאז 7 באוקטובר ועל מצבם של החטופים בשבי. נתניהו הזכיר לביידן כי הם מכירים זה את זה כבר 44 שנים.
המחלוקות שקדמו לשיחת הפרידה
כעבור חודשיים, המחלוקת בין ביידן לנתניהו סביב הפעולה ברפיח העמידה בסימן שאלה את המשך אספקת הנשק האמריקני לישראל. ביידן הזהיר כי ארצות הברית תימנע מאספקת נשק לצורך מתקפה ישראלית רחבת היקף בעיר, שבה מצאו מחסה פלסטינים רבים שנעקרו מבתיהם. ממשלו כבר השהה משלוח של פצצות בשל חששות מהשימוש בהן באזור.
השניים חלקו גם על היום שאחרי המלחמה. ביידן קידם פתרון של שתי מדינות כחלק מהסכם רחב יותר, שנועד להבטיח את מקומה של ישראל באזור. נתניהו, מנגד, התעקש על המשך השליטה הביטחונית הישראלית בכל השטח שממערב לנהר הירדן, וטען כי הקמת מדינה פלסטינית תאיים על עצם קיומה של ישראל.
המחלוקות נגעו גם לאופן שבו ישראל צריכה לנהל את הלחימה, לסיכונים שעליה להיות מוכנה לקבל ולשאלה מי יקבע את צורכי הביטחון שלה. ביידן סבר כי התמיכה האמריקנית בישראל מעניקה לו בסיס לדרוש שינויים במדיניות הישראלית. נתניהו, מצדו, היה מוכן להתנגד ללחץ הזה בכל הנוגע להחלטות שראה בהן חיוניות לביטחון ישראל.
עד לשיחתם האחרונה, שני המנהיגים כבר ידעו עד כמה העמיקו חילוקי הדעות ביניהם. ביידן עצמו התייחס למחלוקות לפני שהרעיף שבחים על אופיו ועל אומץ לבו של נתניהו.
זהו גם מה שמעניק לתמליל את משמעותו: דברי השבח נאמרו בסיום מערכת היחסים ביניהם כנשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל, לאחר כל העימותים שביידן מתאר כעת בספרו.