לאחרונה הודלף כי המפקד הסומלי של יחידת "דופאן", שאומנה על ידי טורקיה, ערק לשורות אל־שבאב יחד עם מחשבים ניידים, ציוד תקשורת וקבצים מסווגים. במקביל, יישום מערכת הוויזות האלקטרונית במדינה הוביל לדליפת מידע קריטי, ותמיכתה של טורקיה במרד בלאס־עאנוד פתחה פתח להתרחבות ארגון הטרור.
לטענת רובין, עבור טורקיה מדובר בשידור חוזר של הפלירטוט הקודם שלה עם דאעש, שהוביל להתרחבות הארגון ולפיגועים בשטחה. בפרשת יחידת "דופאן" קיימות שתי אפשרויות, או שמערך הסינון הטורקי כושל לחלוטין, או שאנקרה קידמה במכוון תומכי טרור מתוך אמונה שגויה שתוכל לשלוט בהם.
מעבר לזירה הסומלית, טורקיה מתנהלת כבעלת ברית בעייתית במיוחד. תמיכתו של ארדואן בחמאס חורגת מהצהרות, וכיום קיימת סבירות זהה שהארגון יתכנן פיגועים נגד ישראל מטורקיה כפי שהוא עושה מאיראן. טורקיה תומכת ומרוויחה משלוחות של אל־קאעידה ודאעש, והכיבוש שלה בצפון קפריסין מאפשר לשלוחים איראניים ולקיצונים סונים להלבין כספים ולהבריח פעילים דרך בתי קזינו ומכללות.
האופורטוניזם של ארדואן הפך זה מכבר לכלל קבוע. הוא החזיק את ברית נאט"ו כבת ערובה בטרם הסיר את הווטו על הצטרפות פינלנד ושוודיה, ואימץ את ענקית התקשורת הסינית וואווי לצד תוכנית תשתיות אנרגיה עם בייג'ינג בהיקף של 15 מיליארד דולר. כאשר הנשיא דונלד טראמפ שקל להסתייע בכורדים כדי ליצור אזור שבו תוכל האופוזיציה האיראנית להתארגן, ארדואן איים לפי דיווחים לסייע לטהרן, זאת לאחר שבעבר כבר הסגיר לידי איראן רשת של מרגלים ישראלים שפעלו נגד תוכנית הגרעין שלה.
למרות ששתדלנים ותומכים של אנקרה במכוני מחקר טוענים כי המחיר משתלם כדי לשחרר משאבים אמריקאיים, המציאות בשטח מוכיחה כי סירובו של ארדואן לחדול מקידום קיצוניות אסלאמיסטית הופך את האמון בו למעשה אווילי.