מצרים דחתה בתוקף: אכזבה עצומה לארדואן ולטורקיה אחרי ההודעה המפתיעה

פעם נוספת: מצרים דחתה את מזכר ההבנות בימי שנחתם בין טורקיה ללוב. המהלך המצרי מגיע בעקבות החלטת בית הנבחרים הלובי. במוקד המחלוקת ניצבת שאלת חלוקת שטחי הים התיכון בין טורקיה, לוב, יוון, מצרים וקפריסין

אלי לאון צילום: פרטי
עקבו אחרינו
רג'פ טאיפ ארדואן
רג'פ טאיפ ארדואן | צילום: רויטרס
2
גלריה

האיגרת הדיפלומטית המצרית, מהתאריך 5 בנובמבר 2026, הופצה כמסמך רשמי של העצרת הכללית של האו"ם (A/81/479). במסמך זה מערערת מצרים גם על הגבולות הימיים שהכריזה לוב באופן חד צדדי, דוחה את הסכמי האנרגיה שנחתמו בין טורקיה ללוב בשנים 2022 ו־2025, ושומרת לעצמה במפורש את הזכות להגן על זכויותיה הריבוניות בים התיכון.

המהלך המצרי מגיע בעקבות החלטת בית הנבחרים הלובי מ־20 באוקטובר לאשר את המזכר שנחתם בין טורקיה לבין ממשלת ההסכמה הלאומית של לוב ב־27 בנובמבר 2019. בהחלטה זו הפך הפרלמנט את עמדתו הקודמת וביטל החלטות משנת 2020 שדחו את אשרור ההסכמים עם אנקרה וקראו לניתוק היחסים הדיפלומטיים עמה.


אבי אשכנזי בגבול מצרים מדבר על איום הרחפנים | צילום: אבי אשכנזי

במוקד המחלוקת ניצבת שאלת חלוקת שטחי הים התיכון בין טורקיה, לוב, יוון, מצרים וקפריסין, ובעיקר הזכויות לחיפוש ולהפקה של מאגרי גז ונפט. ההסכם הטורקי-לובי מ־2019 קובע מסדרון ימי המחבר בין האזורים הכלכליים שטורקיה ולוב טוענות לריבונות עליהם, תוך התעלמות, לטענת יוון, מהזכויות הימיות של איים יווניים ובהם כרתים ורודוס. אנקרה טוענת מנגד כי אין להעניק לאיים השפעה מלאה על תיחום האזורים הכלכליים בים, וכי ההסכם מבוסס על עקרונות של חלוקה צודקת. בתגובה להסכם חתמו מצרים ויוון באוגוסט 2020 על הסכם משלהן לתיחום חלקי של האזור הכלכלי הבלעדי ביניהן, במהלך שטורקיה דחתה בטענה שהוא פוגע בזכויותיה.

משלחת מצרים לאו"ם הדגישה כי עמדתה של קהיר לגבי הסכם 2019 נותרה בעינה, וכי מצרים אינה מכירה בו ורואה בו מסמך מבוטל לחלוטין וחסר כל תוקף משפטי. באיגרת צוין כי עמדה זו הוצגה בפניות קודמות למזכ"ל האו"ם בשנים 2019, 2023, 2024 ו־2025, וכי ההסכם מפר את עקרונות המשפט הימי הבינלאומי ואת אמנת האו"ם לחוק הים משנת 1982.

עבד אל-פתאח א-סיסי
עבד אל-פתאח א-סיסי | צילום: LUDOVIC MARIN/POOL/AFP via Getty Image

לאישור ההסכם בפרלמנט הלובי משמעות מדינית מיוחדת, שכן בית הנבחרים, הפועל במזרח המדינה ומזוהה עם המחנה של המפקד הצבאי ח'ליפה חפתר, התנגד במשך שנים להסכמים שנחתמו בין אנקרה לממשלה היריבה בטריפולי. טורקיה העניקה סיוע צבאי מכריע לכוחות הממשלה בטריפולי במהלך המלחמה נגד כוחות חפתר בשנים 2019 ו־2020, בעוד מצרים תמכה במחנה המזרחי. שינוי עמדתו של הפרלמנט משקף את התחזקות הקשרים בין אנקרה למזרח לוב, ועלול לסבך את מאמציה של קהיר לשמור על השפעתה במדינה השכנה. זאת אף שבשנים האחרונות נרשמה התקרבות משמעותית בין טורקיה למצרים, לאחר תקופה ממושכת של מתיחות מדינית.

מעבר למזכר מ־2019, קהיר דוחה גם את מזכר שיתוף הפעולה בתחום הפחמימנים שנחתם באוקטובר 2022 בין טורקיה לממשלת האחדות הלאומית של לוב, וכן את ההסכם מיוני 2025 בין תאגיד הנפט הלאומי של לוב לתאגיד הנפט הטורקי. במקביל, מצרים מתנגדת לגבולות החיצוניים של האזורים הימיים שלוב הכריזה עליהם במאי 2025, בטענה כי הגבולות המזרחיים שהוצהרו חופפים למים הטריטוריאליים המערביים של מצרים ופוגעים בזכויותיה הריבוניות באזור הכלכלי הבלעדי ובמדף היבשתי שלה.

בסיום האיגרת הבהירה קהיר כי היא דוחה מראש כל צעד שיפגע בגבולותיה הימיים, אך הוסיפה כי היא נותרת פתוחה לשיתוף פעולה, להתייעצות ולמשא ומתן בתום לב עם מדינות שכנות לצורך הגעה להסכמי תיחום ימי על בסיס המשפט הבינלאומי ופתרונות צודקים שישרתו אינטרסים משותפים. מצרים ביקשה להפיץ את המסמך באתר חטיבת האו"ם לענייני אוקיינוסים וחוק הים.

תגיות:
מצרים
/
לוב
/
טורקיה