התחלה חדשה ומלהיבה. אבל נקודת הפתיחה שלו כמועמד היא נמוכה. ואם רוצים להמשיך בהשוואות היסטוריות: הנמוכה ביותר בתולדות מערכות הבחירות, ככל שהדברים נוגעים למידת הפופולריות שלו בציבור הרחב. ובמילים אחרות: מעולם – ככל הידוע לנו (מהשנים שבהן נערכו סקרים) – לא נבחר לנשיא אדם שתדמיתו הייתה כל כך שלילית בתחילת מערכת הבחירות. לפי הסקרים, לכשליש מהאמריקאים דעה חיובית על טראמפ, לכ־60% דעה שלילית על טראמפ. זה אומר שרק מעט מאוד אמריקאים לא גיבשו עליו דעה. זה אומר שאלה שכבר גיבשו דעה לא בהכרח ירצו להצביע עבורו.
אם השמחה שלה מוקדמת, נדע בחודשים הקרובים. כי דבר אחד למדנו על טראמפ: הוא יודע להפתיע ולקלקל תחזיות מוקדמות. הוא אינו מועמד שגרתי, או לפחות לא היה עד עכשיו. אלא שהשאלה עד כמה בכוונתו להמשיך ולהיות לא שגרתי היא שאלה פתוחה. בשבועות האחרונים מסתמנת אצלו התמתנות: הוא מתבטא בצורה קצת יותר מנומסת. הוא שולף פחות מהשרוול, משתמש קצת יותר בטלפרומפטר כדי לשאת נאומים שנכתבו מראש. מסודרים – גם אם לא בהכרח מרשימים. טראמפ מתכנן מהלך מורכב מבחינה תדמיתית. מצד אחד, לשמור על תדמית המהפכן שינער את הסטטוס קוו האמריקאי ויטלטל מערכת פוליטית שנמאסה על הבוחרים – זו הסיבה לבחירה בטראמפ במפלגתו, זו הסיבה להצלחה המסוימת של ברני סנדרס במפלגה היריבה. ועם זאת, הוא צריך לנער מעליו את תדמית המועמד חסר האחריות, שאי אפשר לבטוח בו, שאין להפקיד בידיו את העוצמה האמריקאית על כל המשתמע ממנה.
המפתח המספרי פשוט: 5% לא יספיקו. טראמפ, בערך כמו רייגן בשעתו, זקוק ל־10%. אלה יוסיפו לטור שלו גם את פנסילבניה (20 אלקטורים), או את איווה (6), קולורדו (9), ניו המפשייר (4) ואולי וירג'יניה (13). אלה ישאירו אותו עם עודף מ־305 האלקטורים שחוזים לו המודלים במקרה של תפנית כזאת בדעת הקהל. עד כמה סביר שזה יקרה? אתר התחזיות “פרדיקטוייז" נתן לזה בשבוע שעבר סיכוי של 29%. האתר “אלקשן פרוג'קשן" חזה ניצחון לקלינטון בפער עצום של 178 אלקטורים. כלומר או שיהיה כאן מהפך דרמטי ומרתק, או שאחרי עונת פריימריז סוערת תהיה עונת בחירות כלליות משעממת למדי.
התרעות פיקוד העורף