לארה"ב, מעצמת חסד, שמסייעת לארצות נצרכות ותומכת בקדמה, מגיע יחס טוב ומפרגן יותר מצד ההיסטוריה, אבל ברוב המקרים, האסוציאציה להיסטוריה בסיכומי 48 השעות האחרונות של המירוץ קיבלו ביטוי מעליב ופוגע.
אין עוררין על כך שב-16 החודשים האחרונים התקיים בארה"ב המירוץ לנשיאות המטורף, המעוות והבזוי ביותר בתולדות הרפובליקה. אין מחלוקת שזאת הייתה התמודדות שפילגה ושיסעה את העם האמריקאי, פערה תהומות והרעילה את הזירה הפוליטית הפנימית בממדים שאינם זכורים, לדברי מומחים, מאז מלחמת האזרחים.
מטורי הדעה, ממאמרי הפרשנות ומחילופי הדעות בפאנלים ששודרו בערוצי הטלוויזיה, עלתה הסכמה כמעט גורפת שעוד לא קרה שבמאבק על הנשיאות יתמודד מועמד כל כך לא ראוי, כל כך לא כשיר וכל כך לא מתאים, שיגיע לטווח של כיבוש הבית הלבן.
בראיון לשבועון "ניו יורק" סיפרה מנהלת הקמפיין שלו, קליאן קונווי, כי בשיחה אינטימית שהייתה לה לא מכבר עם טראמפ, הוא אמר לה: "אני חושב שאנצח. אבל אם לא, זה גם יהיה בסדר". הוא צדק. הוא עצמו לא חלם על כך שפוליטיקאים בכירים, מומחים, פרשנים מכובדים ומוערכים ידונו ברצינות על מועמדותו, יתפלספו בכובד ראש על דעותיו ויבחנו בהקפדה את התנהלותו. הוא הוכיח לכולם מי זה ומה זה טראמפ.
התרעות פיקוד העורף