“הסטייה הסטטיסטית בסקרי דעת הקהל בארה"ב עומדת על כ־4% עד 5%. הסקרים שהעניקו יתרון קל לקלינטון היו בטווח הסטייה הסטטיסטית", מסביר מנכ"ל מכון פאנלס פוליטיקס, מנחם לזר, את אשר התרחש בארה"ב - ומזכיר כי לפני כ־75 שנה התרחש שם תהליך דומה, כאשר נבחר הארי טרומן לנשיא ארה"ב בניגוד לסקרים.
לזר מעריך כי אחת הסיבות לפער בין הסקרים למציאות הייתה התשובות המטעות שנתנו לסוקרים חלק מהנשאלים: “נראה שבארה"ב, בדומה לישראל, יש אזרחים שלא אוהבים את התקשורת, ובעיניהם הסוקרים נתפסים כחלק ממנה", הוא מסביר ומוסיף כי יהיה צורך לבצע ניתוח עמוק של ההליכים שהתרחשו, לנוכח הסבירות כי שיטת הסקרים הנוכחית, הנהוגה בארה"ב זה מאה שנה, “אינה רלוונטית לנוכח הנסיבות ועידן הרשתות החברתיות והאינטרנט".
סיבה נוספת לכישלון הסקרים לפי דעתו של לזר היא הנחת העבודה המוטעית: “אם הסוקר שאל, למשל, בת 80 מניו יורק למי היא מצביעה - והיא השיבה כי תצביע לקלינטון, ו'על הדרך' הוא שאל את אותה שאלה נשים אחרות החולקות את אותו גיל, מצב סוציו־אקונומי ואפילו אזור מגורים, והן לא השיבו - הן אופיינו בסקר בהתאם להצבעה של האישה שהשיבה", הוא מסביר.“הנחת העבודה הייתה שההצבעה של הנשים שלא השיבו זהה לאישה שהשיבה". סיבה נוספת, לדברי לזר, היא העובדה כי ייתכן שחלק מהנשים שנשאלו סירבו להודות כי יצביעו לטראמפ, שכן נטען נגדו כי ביצע בעבר הטרדות מיניות בנשים.
עוד סבור לזר כי בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, המספקות מידע עדכני בכל רגע נתון, הסקרים עלולים בתוך זמן קצר להפוך לבלתי רלוונטיים, והם נכונים רק לרגע עריכתם. “מכון גאלופ, שנחשב לאבי הסוקרים, הודיע לפני חצי שנה שהוא לא מקיים סקרים ביום הבחירות", אומר לזר, “בעידן התקשורתי הקיים זו משימה מורכבת. החדשות מגיעות במהירות רבה, ומצביעים עשויים - גם בדרך לקלפי - לשנות את הצבעתם. הרשתות החברתיות והאינטרנט משנים הכל, ולא כל מה שהיה נכון פעם מתאים להיום", הוא מסכם.
התרעות פיקוד העורף