ערוץ החיים הטובים: עמוס ארבל יצא לגמלאות ומאז נהנה מכל רגע

עמוס ארבל פרש מהטלוויזיה לאחר קריירה ארוכה ומרשימה ברשות השידור כמנחה וככתב. כיום הוא רוכב על אופניים, מטייל בעולם ונהנה מהאנונימיות

יעקב בר-און צילום: ללא
עמוס ארבל
עמוס ארבל | צילום: מירי צחי
2
גלריה

כך היה עם ליאונרד ברנשטיין, שהיה מוקף ביועצים שהרחיקו אותו מהתקשורת. הגעתי לחזרה שלו עם הפילהרמונית, כשניצח על יצירתו ׳קדיש׳, ובגלל ההפרעה שלנו הפסיק בכעס את החזרה. ניגשתי אליו ושאלתי אותו ׳מאסטרו, מה הבעיה?׳, הוא הביט בי, וכשהצגתי את עצמי בפניו, היועצים שלו כמעט אכלו אותי. תוך כדי התעלמות מהם, שאלתי אם אפשר לראיין אותו. ׳אין שום בעיה׳, השיב ומכאן התפתחה כתבת יומן נהדרת, שבה התגלה כאיש מדהים. סיפור אחר היה לי עם דני קיי. היה לו בן דוד בחיפה, שבנו נקרא גם הוא דני קמינסקי, ילד שנולד עם פיגור מסוים.

כמדריך בצופים בחיפה, הייתי רואה אותו יושב במרפסת ומביט בנו בעיניים כלות. בשלב מסוים לקחתי אותו תחת חסותי וצירפתי אותו לקן שלנו, ועם הזמן הפכתי אותו לחניך המצטיין. כשסיפרתי עליו לדני קיי, הוא היה נרגש עד כדי כך שאמר ׳מה שתרצה - תקבל׳, ומה יכולתי לרצות אם לא ראיון שכעת מפאר את ארכיון הכתבות.

יש לי בלי סוף סיפורים על אמנים שביקרו בארץ, מאייזק שטרן ועד גרגורי פק. ביניהם היה פיטר או׳טול בזמן הסרטת הסדרה ׳מצדה׳. האיש היה שתוי כל הזמן, עם מלאי של בירות בקרוון שלו, שממנו היה יוצא מתנדנד. רבים ממרואיינים אלה התגלו כרדודים בשעת הראיון, אבל מהראיון עם הסופר הגרמני היינריך בל, שריתק אותי, יצאתי עם פנינים".

ארבל סיפק כתבות מתחומים שונים, בין היתר ממלחמת יום כיפור. "הייתי בין הכתבים הצבאיים שעברו לצדה השני של תעלת סואץ ושידר-תי מפאיד, שם היה לי ראיון היסטורי עם חייל מהארמייה המצרית השלישית. וכיצד? כשהגעתי לשם, סיפר חייל שלנו שהוא מנהל שיחות עם חייל מהצד השני, הנדסאי במקצועו האזרחי", הוא משחזר.

"צילמנו אותו בחשאי דרך החרכים, כשהוא סיפר על משפחתו בקהיר וכיצד חיילים פצעו אותו ברגל כשניסה לחצות את התעלה. כבדרך אגב העיר שהוא לא מבין בכלל בשביל מה נלחמים. יש לי כתבות מהתקופה אחרי אותה מלחמה שבה הייתי כתבנו בכנסת. ישבתי שם עם גולדה, דיין, ספיר ושר החינוך והתרבות, יגאל אלון, שאיתו אפילו התיידדתי.

ארבל דיבר המון בטלוויזיה, אבל מאחורי הדברנות שלו הסתתרה שתיקתו המתמשכת של פנטומימאי מדופלם, שלאחר שירותו הצבאי בלהקת הנח"ל למד בפריז פנטומימה אצל ז'אק לקוק ומרסל מרסו, לצד לימודי הטלוויזיה שלו שם. לאחר לימודיו שימש במשך עשור מרצה באוניברסיטה העברית, נוסף לסדנאות לנוער שהדריך בירושלים. חנוך רוזן הוא המפורסם שבתלמידיו.


ארבל, שרעמתו ("זה אצלנו בגנים") השחורה הכסיפה, חגג בשבוע שעבר את יום הולדתו ה־70 בנסיעת חלומות עם רעייתו ליפן. "בדרך כלל אנחנו מעדיפים קל"ב", הוא מעיר. "שוכרים יאכטה ואני משיט אותה בהנאה בין נהרות אירופה בלי שום בוס על הראש, תענוג אמיתי".

תגיות:
רשות השידור
/
ערוץ 2
/
טלוויזיה
/
ערוץ 1
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף