"נבחרת בזכות הישגיך הגדולים כשחקן מקצועי, כחבר נבחרת ישראל שזכתה במדליית הכסף באליפות אירופה ב–1979 ובמדליית הזהב במשחקי אסיה, ובזכות העובדה שעזרת לכדורסל במדינתך לצמוח, הן ברמה הארצית והן ברמה הבינלאומית", הסביר מזכ"ל פיב"א, פטריק באומן, את הבחירה בברקוביץ'.
"תצאי איתי לרחוב ותראי את התגובות שאני מקבל. אני לא חושב שמישהו בישראל שכח אותי. הפרס הזה רק מוסיף נקודות זכות לשם שלי. אני קיים בתודעה של הציבור. תמיד מהללים אנשים שהלכו לעולמם. למזלי, זכיתי בחיי לדברים שעושים לי טוב על הלב. אני מייצג את מדינת ישראל, את ענף הכדורסל בארץ ואת מועדון מכבי תל אביב, שבזכותו הגשמתי את החלומות. הפרס הזה, שמגיע בגיל 63, מוכיח שהשמיים הם הגבול. רק ההורים חסרים לי בכל השמחה הגדולה הזו עכשיו. הם לא יזכו ליהנות מהכניסה להיכל התהילה. אני בטוח שהם היו גאים בי".
"אני דווקא מאוד האמנתי בנבחרת. אני מכיר את צוות האימון ואת השחקנים, משהו השתבש שם. הייתי בכל המשחקים של הנבחרת ביורובאסקט. אירחנו את הטורניר וזה יתרון ביתיות שבזמני רק יכולתי לחלום עליו. כשהגעתי לאולם, זה עשה לי חשק לחזור לשחק. 11 אלף צופים בכחול–לבן זה חלום של כל ספורטאי. אבל זה לא התחבר. חבל, הייתה פה הזדמנות גדולה. הפסידו במשחקים שהיו אמורים לנצח. סל לפה וסל לשם משנים את פני ההיסטוריה".
“כעס? מה פתאום, בזכות מכבי הגעתי לאן שהגעתי. יש לי חיים מעבר לכדורסל. אני לא מרגיש לרגע מקופח. פניתי לאפיקים אחרים. האנשים שמנהלים את מכבי הם חברים שלי. מזרחי, רקנאטי, דיוויד פדרמן. אני לא חלק מהצוות הניהולי, אבל אני שם. נכון שזה קצת מוזר, כי בכל מועדון בעולם שמכבד את עצמו יש מנהלים שהיו כוכבי עבר, אבל בארץ יש קו מחשבה אחר. אני חושב שזו טעות. אבל אני לא היחיד, לא מכיר אף שחקן שמכבי שילבה בשורותיה".
“מכבי מוקירים אותי. אם תבוא הצעה, בוודאי שאשקול אותה בחיוב. אבל צריך שניים לטנגו. אין על מה לדבר, כי בינתיים לא הגיעה שום הצעה".
"הוזמנתי לאירוע פתיחת העונה והפתיעו אותי עם גביע מיוחד. ערכו עבורי גם קליפ עם הרגעים והסלים היפים שלי בקריירה".
“בהתחלה היה לי קשה. המון כעס על מכבי. אבל זה גרם לי להוכיח את עצמי יותר. שנתיים אחר כך זכינו בגביע אירופה בפעם השנייה. אז כנראה שהכל היה לטובה".
"הסכומים השנתיים שלנו אז, גם אחרי ששדרגו את החוזה, שווים בערך לחצי ממשכורת חודשית של שחקנים היום. ואני כמובן מדבר על הבכירים. אבל אני לא מתלונן. עסקתי גם בעניינים נוספים. הייתי השחקן היחיד שהגיע לכאלה הישגים גבוהים וגם עבד במקביל. פתחתי רשת של חנויות ספורט וסוכנות ביטוח גדולה שאשתי ניהלה. מאוחר יותר מכרתי אותה ועשיתי אקזיט. אני אוהב לבנות ובסוף למכור".
הראיון התקיים בסוכנות הביטוח האמריקאית “מארש", שבה ברקוביץ' משמש כמנהל פיתוח עסקי. המשרד שלו מעוטר בגביעים, פרסים, תעודות ותודות. על הקיר מתנוססות תמונות שלו עם מנהיגות המדינה לדורותיה: דיין, בגין, פרס, ויצמן ורבין.
"תמיד נמנעתי מהבעת דעות פוליטיות. אבל גם אני רואה חדשות ומאוד מודאג. הייתי רוצה לראות מדינה שונה, עם עתיד ורוד יותר לנכדים שלנו. בשל המצב במזרח התיכון, שהשתנה לגמרי, אני מקווה לימים יותר טובים לכולנו".
הוא עבד קשה כשחקן, וגם היום: מבקר בחדר כושר לפחות חמש פעמים בשבוע. אבל את הקרדיט לעבודה המשפחתית הוא מעניק ברצון לאשתו. "שלי היא היהלום שבכתר, הדבק של כל המשפחה", מיקי מפרגן. "יש לנו שלושה ילדים לתפארת שהקימו את שבט ברקוביץ' ושישה נכדים מדהימים. מאחורי כל גבר מצליח יש אישה מצליחה, שדוחפת ושומרת. הרבה בזכות שלי הצלחתי להגשים את החלומות והמטרות שלי. היא תמיד נתנה לי את השקט הנפשי. לא ייאמן, בנובמבר נהיה נשואים 40 שנה".
"עבודה קשה של שני הצדדים. השקעה גדולה שמצליחה בסוף. הכי חשוב זה לכבד. אנחנו עדיין מקנאים אחד לשנייה, זה לגמרי הדדי".
"1977 הייתה השנה הטובה בחיי. השנה שבה הכל התחיל. מפלגה חדשה בשלטון, התחתנתי עם שלי, לקחנו אליפות, הגמר ההיסטורי בבלגרד, אימפריה צהובה, אני ומוטי ארואסטי ורלף קליין, מכבי על המפה".
"מוטי חבר שלי עד היום. אנחנו בקשר יומיומי, עם כל המשפחה. את סוכות הקרוב אנחנו חוגגים יחד עם הנכדים. התחלנו את הקריירה בגיל 14, אני הייתי הצל שלו והוא היה הצל שלי. לאחרונה הוא כתב טור על הכניסה שלי להיכל התהילה. אין לי דרך להסביר כמה התרגשתי. עד דמעות. אנחנו חברים באש ובמים".
"אני שומר על כושר מטעמי בריאות. נפש בריאה בגוף בריא. כשטוב לך בהיבט המשפחתי ויש הצלחה במה שאתה עוסק בו, אתה נהנה מהמון נקודות זכות. אני שומר על קור רוח וחושב תמיד חיובי. הכרעתי משחקים בשנייה האחרונה בגלל קור רוח. קלעתי סלי ניצחון דרמטיים. אני מתנתק מהסביבה וממוקד במטרה. לקחתי הרבה מהכדורסל לחיים האישיים. מהספורט למדתי גם להתגבר על מכשולים ולהתקדם. וכמובן צריך גם טיפת מזל, ולי היה את זה מלמעלה. אני מרגיש שיד הגורל מכוונת אותי מתחילת הדרך".
"אחד לאחד, העתק–הדבק. הולך למכבי תל אביב כילד ועובר את כל השלבים. מתחתן עם אותה אישה, מגדל את אותם הילדים והנכדים. הייתי חוזר על אותו סרט פרק אחר פרק, לא משנה דבר. ואחרי מה שעברתי ומה שזכיתי, אני מוותר גם על ה–NBA. אז מאוד כעסתי. היום, במבט לאחור, אני אומר תודה על הכל".
התרעות פיקוד העורף