נעמי איתן, כמעט 15, היא שחקנית קריקט מצטיינת מגיל 7, חברת נבחרת הקריקט של ישראל לנוער וחברת נבחרת ישראל. בראשית השבוע התייצבה באימון של הנבחרת במגרש האימונים בלוד, בדיוק כפי שעשתה בשנים האחרונות. היא מכירה כל מילימטר במגרש הזה. בחודשיים האחרונים, מאז שהתבשרה עם חבריה לנבחרת על השתתפותם הצפויה במכבייה ה־20, היא מתאמנת חמש פעמים בשבוע לקראת האירוע היהודי־ציוני הבינלאומי הגדול ביותר, שיארח כ־10,000 ספורטאים וכ־22 אלף חובבי ספורט נוספים מ־80 מדינות. כמגישה ושחקנית שדה, איתן שולטת במשחק היטב ובדרישות שהוא מציב בפניה. "צריך להיות בכושר כי יש הרבה ריצה, צריך להיות עם כישורי תפיסה – שזה לא פשוט כמו שזה נראה. זה קשה וכואב ובעיקר", היא מסבירה, "צריך להיות חזקה כדי לזרוק את הכדור, צריך להתאמן הרבה על הגשות ומבחינה טקטית, צריך לראות את הכדור והאם החובט צופה את מה שאת מגישה ולאן את מכוונת את הכדור. צריך לדעת גם לגוון".



אך האימון בראשית השבוע היה שונה. את צהלות התכנסות השחקנים החליפו קולות של אכזבה. עד היום המגדר של נעמי היה שקוף לחבריה. מאז שאנשי המכבייה בישרו לה שלא תשתתף במשחקי הקריקט במכבייה כיוון שהיא בת, נקבה - זה השתנה. את המכה הזו גם מגישה מיומנת כמוה לא חזתה. "אמא שלי אמרה לי שיש לה הודעה מצערת ושיכול להיות שהמכבייה לא תאשר לי להשתתף כי אני בת בקבוצה של בנים, והם טוענים שיש חוק לגבי זה, ושאני לא יכולה לשחק. הייתי מאוד מופתעת, וגם החברים שלי לנבחרת. הם חשבו שזו ממש לא סיבה לכך שאני לא אשחק", היא אומרת.



"לא חשבתי שזה מה שיקרה". נעמי איתן. צילום: אריאל בשור



באמצעות עו"ד גלי עציון, הגיש הארגון נעמת בראשות גליה וולוך עם אמה של נעמי, כרמל איתן, ונעמי עצמה, בקשה לבית המשפט לשנות את ההחלטה. זה לא עזר. הבקשה נדחתה ביום ראשון האחרון על ידי השופטת רחל ברקאי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. "אין לראות בסירוב להתיר למבקשת להשתתף בתחרויות במסגרת קבוצת נערים, משום סירוב הנגוע באפליה", נכתב בהחלטה. "להפך, היענות לבקשה, שיש בה לסטות מהוראות התקנון, עלולה ליצור דווקא אפליה כלפי כל הנערות האחרות ברחבי הקהילות המשתתפות בתחרויות אשר נמנעה מהן האפשרות להשתתף בקבוצה מעורבת".


ברשת כבר מסתובבת עצומה, שעליה חתמו עד כה כ־2,000 איש - כמעט כפול מהיעד שהוצב (1,000 חתימות). החותמים מביעים בעצומה את התנגדותם להחלטת בית המשפט, והכריזו כי אם לא תעלה איתן למגרש עם הנבחרת שלה, לא יגיעו למשחקים ולא יצפו בהם בטלוויזיה ובאמצעים האחרים. "מי שיושיב את נעמי על הספסל יוריד אותנו מכל מדיה אפשרית לצפייה ולהשתתפות קהל במכבייה", נכתב בה. "אנו מודיעות ומודיעים כי נעשה כל מה שאפשר כדי לשכנע אחרות ואחרים כי האירוע נגוע בשוביניזם מובהק, מוטה ומפלה, ונפעל לשכנע אחרים להדיר את עצמם בכל דרך מהאירוע. הדרתה של נעמי היא הדרה של כולנו מהמכבייה".



עובדות על שוויון



איתן נולדה וגדלה בצפון תל אביב, ועולה לכיתה י' בבית הספר אנקורי. לקריקט נחשפה בבית הספר לטבע, סביבה וחברה, בשיעור ספורט בכיתה ג', כשיוני סידלבסקי, מאמן קבוצת הקריקט בתל אביב, העביר עם המורה לספורט שיעור. "משם זה התפתח לחוג של אחרי שעות הלימודים ולאימונים מסודרים", היא מספרת. "לנבחרת ישראל לנוער בקריקט התקבלתי לפני כשלושה חודשים, עם עוד שלושה שחקנים תל־אביביים", 15 שחקנים בסך הכל, מתוכם 11 על מהמגרש וארבעה על תקן מחליפים.



ההתרגשות הגדולה לקראת המכבייה שבפתח הזרימה עוד אדרנלין. "הצופים שלנו באימונים סיפרו לי שזה נורא מרגש ושזו חוויה מיוחדת שלא כולם זוכים לה", היא מספרת. "חיכיתי לזה כי שמעתי כמה זה נפלא גם בשביל המדינה וגם בשביל עצמי כמובן. ממש התרגשתי כשהודיעו לי שהתקבלתי לנבחרת. עכשיו אני לא יכולה לשחק, אבל אני חלק מהנבחרת בכל זאת והנבחרת שלי משחקת. זה גם משהו".



המאבק על שוויון זכויות לא זר לה. אמה, כרמל איתן, היא הדוברת של נעמת בשלושת העשורים האחרונים, ובכל זאת, ההפתעה גדולה. "גדלתי על זה בבית כי אמא שלי עובדת בזה, שמעתי סיפורים והייתי מודעת לדברים שקורים עם נשים ולקשיים של נשים בעולם מכל הכיוונים", היא מספרת. "עכשיו זה נהיה יותר מציאותי, כי זה קרה לי. זו הסיבה לכך שכתבתי במכתב שהוגש לבית המשפט: 'תמיד האמנתי לאמא והאמנתי בעצמי. הייתי בטוחה שאם אתמיד ואתאמן ואשקיע, השמיים הם הגבול. אבל עכשיו אני יודעת שלבנות יש גבול מאוד ברור, והוא בכלל לא מתקרב לשמיים'".



מה זה פמיניזם בשבילך?


"שוויון בין נשים לגברים, אבל אין את זה. עובדה שעובדים על זה. עובדות, יותר נכון. לא חשבתי שלא ייתנו לי לשחק. הייתי ממש אופטימית".



איך את רואה את העתיד שלך?


"אני אמשיך לשחק קריקט או בספורט אחר, אולי אגרוף תאילנדי, ואמשיך להשתתף בתחרויות. לרגע לא חשבתי שאעזוב את הקריקט. מה בכל זאת מחזק אותי? ראיתי שאין נבחרת בנות בקריקט ואני רוצה להקים נבחרת כזו לכל הגילים. אני יודעת על כמה בנות שמשחקות, יש ילדות קטנות שיוני מאמן ואני משוכנעת שהן ימשיכו לשחק, ויש לי חברה נוספת שרוצה לשחק בעקבות הסיפור שלי".



בטון על הזכוכית



כשאנגלים מבקשים לומר שפעולה מסוימת אינה נאותה, הם אומרים: "זה לא קריקט". הקריקט נחשב על ידי חסידיו הנלהבים לאמת מידה שעל פיה אפשר לשפוט מעשים – לחיוב או לשלילה. "ההחלטה העגומה של בית המשפט הנשענת על נימוקים ביורוקרטיים פוגעת בספורט הנשים בישראל בכלל ובענף הקריקט בפרט", אומרת יו״ר נעמת גליה וולוך. "בעוד שבכל העולם נערכים ניסיונות לשבור את תקרת הזכוכית, החלטת השופטת מחזקת אותה ויוצקת עליה בטון".



"משפטים זה עולם גמיש. השאלה מאיזו זווית אתה בא", מוסיפה עו"ד עציון. "במקרה הזה, המכבייה רק דאגה לומר למה לא. יותר מזה, ארגון הקריקט הבינלאומי שפנינו אליו סבר שצריך למצוא פה פתרון קצר מועד. מה שהכעיס אותי מאוד זו השתיקה הרועמת של 'אתנה' (הפרויקט הלאומי לקידום ספורט נשים) ושל שרת התרבות והספורט. זה בסדר אם הן היו חושבות שאנחנו טועות, אבל שיגידו את זה. בלוח הזמנים שנוצר זה לא פרקטי להגיש ערעור, אבל אני כן חושבת שהמכבייה יכולה לרדת מהעץ. אני באה מבית מכביסטי. לא רק שאני הולכת להחרים את כל משחקי המכבייה, מפעל שממומן מכספי משלם המסים, אשתדל לראות מי מפרסם אצלם ואשתדל לא לקנות מאף אחד מהמפרסמים. זו תעודת עניות. אני חושבת שהמכבייה פספסה פה בענק".


גם כרמל איתן, אמה של נעמי, מאוכזבת עמוקות. "קריקט שונה כמעט מכל ענף שאנחנו מכירות, כי בניגוד לשאר הענפים שבהם יש איסור מוחלט על קבוצות מעורבות, בקריקט, גם בליגות העל באנגליה ובאוסטרליה, שיחקו ומשחקות נשים אגדיות בנבחרת גברים", היא אומרת. "בהקשר התקנוני והמשפטי, גם שם נפלה טעות לדעתנו בידי השופטת מכיוון שהמכבייה טענה שאי אפשר לשנות את הכללים ברגע האחרון והטענה שלנו הייתה שאין צורך לשנות את הכללים, מכיוון שככל שחפרנו בתקנוני המכבייה הכלליים, לא היה מוזכר שם איסור על קבוצות מעורבות, ובתקנון הקריקט למכבייה, בניגוד לתקנוני ענפים אחרים, לא מוזכר שיהיו נבחרות בנים ונבחרות בנות. בכדורסל, למשל, זה כתוב באופן מובהק. בבית המשפט טענו מטעם המכבייה: ומה יקרה אם עכשיו תבוא למשל שחקנית קטרגל ותגיד: 'אילו ידעתי שאפשר היה לשחק בנבחרת בנים, גם אני הייתי מצטרפת?' בקטרגל, בתקנון שבדקנו, מצוין מפורשות שיש נבחרות בנות ונבחרות בנים. בקריקט זה לא מצוין וזה לא מקרי. כשנעמי התחילה זה היה שיגעון של מורה אחד שמלווה אותנו לאורך כל הדרך מכיתה ג', יוני סידלבקי, מנטור ומורה לחיים, איש חינוך בכל רמ”ח איבריו. היו עוד בנות ולאט לאט הן נשרו. נעמי היא היחידה שנשארה והיה לה מאוד טבעי לשחק עם הבנים. אגב, היא נמשכת לעוד לענפים שיש בהם מיעוט בנות: אמנויות לחימה, ג'ודו, כדורגל ואגרוף תאילנדי. כשרואים ילדה כמו נעמי שמקבלת סטירה כזו בפרצוף, איזה מסר זה מעביר? זה מרפה את ידיהן של הבנות ומקבע את כל התפיסות המסורתיות שספורט מסוים זה לבנים".

ופתאום כל זה מגיע אלייך הביתה ומתפוצץ לך בפנים.
"נשארנו בלי מילים מהסיפור הזה. ההרגשה היא שאנחנו מאוכזבות ומאכזבות. על מה בכלל אנחנו נלחמות כל כך הרבה שנים, אם בשנת 2017 התחושה היא שאף אחד לא היה מוכן לזוז מילימטר מהמשבצת שלו? המכבייה עדיין בקיבעון של גברים בחליפות. עם כל הכבוד לבית המשפט, לא קיבלנו הוכחה או אסמכתה אחת לכך שאסור שנעמי תשחק בנבחרת, אבל השופטת, בתחושה שלנו, נדבקה בקיבעון הזה וזה מאוד עצוב וכואב ששופטת אישה רואה את הדברים כך. היא אמרה מילים אמפתיות על מה עתיד לקרות במכבייה הבאה, אבל בשטח, במציאות, זה לא יעבוד. אם נעמי תשחק במכבייה זה סוג של מראה מקום, מודל, משהו שיעודד הקמת נבחרות בנות, יצירת דור המשך חדש. כשסותמים את הגולל על זה במכבייה הזו, כמעט ברור שבעוד ארבע שנים לא תהיה נבחרת בנות או נערות ובוודאי לא נבחרת נשים. התחושה היא שאין רצון אמיתי לחולל שינוי. ממשיכים במסורת הישנה של הפרדה והקטנה: שהנשים והבנות יישארו במקום שלהן בשקט".

נעמי, בחזרה אלייך. יכול להיות שאת נשמעת יותר מפויסת אחרי ההחלטה של בית המשפט?
"לפעמים לא מצליחים לקבל את מה שנלחמת עליו, אבל לפחות נלחמת ולא ויתרת על מה שאת רוצה לעשות ומגיע לך. עשית את הכל, ואת יכולה לעשות אפילו עוד הרבה מעבר למה שעשית. זה רק מלמד לפעם הבאה ומשמש דוגמה לכל הנשים האחרות והילדות, הנערות, שאם משהו חשוב להן - שיילחמו עליו. אני בונה על זה שאגיע לאליפות אירופה. יו"ר התאחדות הקריקט אמר: 'אנחנו נמשיך לתמוך בך'. השופטת קבעה שלא אשחק. מצד שני, אלה רק ארבעה משחקים במסגרת המכבייה. יש לי עתיד שלם לפניי".

מה מחוקי הקריקט במגרש את יכולה לקחת איתך לעתיד ולחיים בכלל?
"אני לא חושבת שיש חוק אחד שאפשר להשתמש בו. זה מכלול של חוקים, אבל אם כבר: בקריקט לכולם מותר להשתתף, בכל גיל ובכל מגדר. את זה אני לוקחת איתי".

מדוברות המכבייה נמסר בתגובה: "המכבייה, כאירוע הספורט השני בגודלו בעולם, נצמד לחוקים הבינלאומיים של ענפי הספורט השונים. זאת הסיבה שמנעה גם את רישומה של נעמי איתן שבחרה להגיע עד כותלי בית המשפט, שדחה את הפניה. חבל שמנסים לפגוע באירוע שמעודד את הספורט הנשי, שבמסגרתו ישתתפו 2,000 ספורטאיות אשר יתחרו בענפים השונים ולפי החוקים". 


ממשרד התרבות והספורט לא נמסרה תגובה לטענות עד מועד סגירת הגיליון.