"אני בהחלט חושב שההתלהבות סביב מרוץ ג'ירו ד'איטליה שהתקיים בישראל תגביר את ההתעניינות ברכיבת אופניים תחרותית בארץ, הן מבחינת האנשים בכלל והן מבחינת משרדי הממשלה. אולי גם משרד התרבות הספורט ינסה לדחוף את זה יותר קדימה, ואולי גם יגיעו ספונסרים", אומר ד"ר יוני מרום, יו"ר איגוד האופניים בישראל.

איך אתה מסביר את ההתלהבות סביב המרוץ?
"קודם כל, ענף האופניים הוא אחד מענפי הספורט הגדולים בעולם, ואנחנו הישראלים מתלהבים מאירועים בינלאומיים. כמובן שגם ממש פמפמו את זה בתקשורת. הייתה התלהבות מהעובדה שהאירוע הזה התרחש אצלנו. זה גדול, זה כלל־עולמי, אנחנו חשופים לעולם, והנה אנחנו מלאי גאווה. זו בהחלט הייתה התלהבות יוצאת דופן. כמיליארד צופים צפו במרוץ הזה ברחבי העולם, והישראלים הרגישו במרכז העניינים".

ביום שישי האחרון הוזנק בירושלים אירוע הספורט הרביעי הנצפה ביותר בעולם - מרוץ האופניים ג׳ירו ד'איטליה, שנערך בישראל במשך שלושה ימים – בירושלים, מחיפה לתל אביב ומבאר שבע לאילת - וזכה לתמיכתם של רבבות ישראלים שבאו לצפות בו ולעודד. זאת הפעם הראשונה בתולדות המרוץ, שנוסד ב־1909 ונחשב למרוץ האופניים השני בגודלו בעולם, שהוא יצא מגבולות אירופה. במשרד התיירות, שהיה שותף להשקעה של עשרות מיליוני שקלים בשלושת ימי המרוץ בישראל, ובקבוצת האופניים הישראלית המקצוענית הראשונה, סייקלינג אקדמי, תלו תקוות רבות באירוע וייחלו לכך שהוא יחשוף את ישראל לעולם באופן חיובי כמו גם יקדם את הענף בארץ.





כיום רשומים באיגוד האופניים כ־ 2,200 רוכבים, גברים ונשים. "הרכיבה התחרותית מחולקת בארץ לשני מוקדים", מסביר ד"ר ירום. "אופני שטח ואופני כביש. כיום בתחום של רכיבת שטח אין לנו שום בעיה לערוך תחרויות. יש מכלול של תחרויות, מספר לא קטן של רוכבים, ובישראל גם לא חסרים שטחים ומקומות יפהפיים לבצע בהם תחרויות מסוג זה מערד ועד הצפון הרחוק. אך בכל הנוגע לרכיבת כביש, כיום יש בארץ אולי שניים־שלושה מסלולים סגורים שיכולים לשמש להקפות. כמו כן, עלויות המרוץ הן גבוהות מאוד בגלל הלוגיסטיקה, האמצעים הטכנולוגיים, הליווי, החניה, וגם המשטרה עולה לא מעט כסף, למרות שהמדינה משתתפת בעלות. מרוץ 'מנקודה לנקודה' משבש את התנועה, ולכן את התחרויות אנחנו חייבים לעשות בשבת, כי במשך השבוע לא ניתן לסגור אזורים שלמים. כמו כן, מרוץ 'מנקודה לנקודה' עובר על פני שטח יותר גדול, ואתה גם צריך לדאוג להחזיר את הרוכבים לנקודת המוצא. זו הפקה גדולה, שיכולה לעלות כ־100 אלף שקל לתחרות, ובאיגוד האופניים לא תמיד מצוי הנושא הפיננסי".

מהו התקציב שלכם?
"התקציב עומד בערך על 5.2 מיליון שקל בשנה, ומתוך זה נגזר תקציב של 42 הקבוצות הרשומות של רוכבים תחרותיים. זהו סכום יפה, אבל לא בדיוק מספיק, ויש גם מעט ספונסרים. בארץ תחום זה מאוד לא מפותח יחסית לעולם, ויש קושי מאוד גדול להשיג ספונסרים. זה היה עוזר לנו מאוד אם היינו מקיימים יותר תחרויות כביש בארץ. כמו כן, אם רוכבים רוצים להגיע בתשתית מקומית לניקוד בינלאומי, הם לא ממש יכולים לעשות זאת וצריכים לצאת החוצה. צריך כמובן גם להכשיר שופטים, נהגי ליווי, מאמנים. התנאים הגיאוגרפיים בארץ, אגב, הם לא ממש בעיה, כי יש פה מישורים, וגם לעתים נדירות מבטלים מרוץ בגלל מזג אוויר.

"לאולימפיאדת ריו שלחנו רוכב שטח אחד ורוכבת כביש", מוסיף ד"ר ירום. "בטוקיו אנחנו מצפים שיהיו לנו רוכבת כביש ורוכב שטח, ואולי עוד רוכב כביש; ושני רוכבים שלנו נמצאים כיום בג'ירו. זהו שיפור ניכר לעומת שנים קודמות. אופניים זה לא אחד מענפי הספורט המרכזיים בישראל מבחינת תקציבים וסדר החשיבות. כדורגל, כדורסל וענפים נוספים נמצאים פה בראש הפירמידה, ואילו האופניים נמצאים אולי במקומות ה־11־12. אגב, כבר לפני כארבע שנים שמו אותנו בין 12 ענפי הספורט המועדפים, מה שאפשר לנו עוד תקצוב לפתח את הענף. אני גם בטוח שהג'ירו ייתן עוד פוש לענף הרכיבה התחרותית".

מה עוד יסייע לקדם את ענף האופניים?
"ראשית תקציב, ושנית, שיהיו אזורים בארץ שבהם אפשר יהיה לערוך תחרויות, כי אנחנו מוגבלים בגלל התנועה. אם, למשל, היינו רוצים למנף את הג'ירו ולערוך טור קבוע בישראל לארבעה ימים, זה היה עולה מיליוני שקלים, והייתה גם בעיה מאוד גדולה באיזה אזורים לרכוב, שהרי המשטרה לא תיתן אישור כי זה לגמרי ישבש את התנועה. אם אנחנו רוצים לעשות תחרות מאוד רצינית, צריך תקציבים הרבה יותר גדולים וגם יחסי ציבור. בארגון ובלוגיסטיקה כבר רכשנו מיומנות".

לא חיים בלה־לה־לנד

בין היתר, ההתלהבות ממרוץ ג'ירו ד'איטליה נבעה מהשתתפותם ההיסטורית בו של שני הרוכבים הישראלים גיא שגיב וגיא ניב מקבוצת סייקלינג אקדמי. במהלך שלושת שבועות המרוץ, שצפוי להתחדש מחר באיטליה, השניים צפויים לרכוב למעלה מ־3,500 ק"מ במהירויות ובקצב תובעניים שיוכתבו על ידי גדולי הרוכבים בעולם.

"השתתפותם נותנת לדור שלם של ילדים להאמין שהחלום אפשרי", אומר רן מרגליות, מנכ"ל הקבוצה. "כיום חסרים תקציבים כדי לפתח עוד יותר את התחום הזה, אבל נדאג לכך שתקציבים יגיעו ונוכל להוביל שינוי. אנחנו לא חיים בלה־לה־לנד, ישראל היא מדינה מתפתחת, וייקח זמן עד שהדברים יקרו. ישראל היא מדינה שעדיין לא מספיק מכירה את החשיבות של ספורט בארץ, ובג'ירו ראינו מהי האיכות של ספורט מקצועני, ואנחנו רק צריכים לאפשר לנו את זה. אבל כאמור, זהו תהליך שלוקח זמן. מה שראינו בג'ירו זה היה אישור של המוכנות של המדינה לפתח ספורט ברמה גבוהה, ולא רק רכיבת אופניים. תראי את כמות האוהדים שהיו בכבישים: לא ראיתי דבר כזה גם באירופה, וזה בהחלט יוצא דופן. יש לנו הרבה במה להתגאות. אנחנו צריכים לבוא עם יותר גאווה לאומית ועם פחות ציניות ולראות שיש לנו את כל התנאים כדי להצליח. יש פה חוסר בתרבות, אבל זה חוסר נרכש".



מה מצבנו מבחינת רמת הרוכבים?
"ביחס לרוחב הענף, הרמה שלהם טובה, ויש להם חוסן מנטלי אדיר. הם אמנם לא נחשפים לרכיבה מקצוענית בגיל 14, כמו למשל ילדים בלגים, אבל מדובר בתהליכים וזה בסדר. צריך להבין שזה ייקח זמן, השינוי לא יקרה ביום אחד, יידרשו איזה 4־6 שנים. אני מקווה שאירועים כמו הג'ירו יעזרו להשגת המטרה. אין לי ספק שהג'ירו יקפיץ מאוד את התודעה לענף זה, ועכשיו צריכים לתרגם זאת לעבודה בשטח, ולמנף את החשיפה הזאת להשגת תקציבים והובלת תהליכים".

תנאים אידיאליים

"החלום שלי הוא שיהיה טור רכיבה בינלאומי נשי בישראל", אומרת ענבל רונן, מאמנת אופניים ואחראית על התחום הנשי באיגוד האופניים. "אני מקווה שלאיגוד האופניים יהיו את התנאים לפתח עוד תשתיות, עוד מרוצי כביש, שיהיה יותר שיתוף פעולה עם המשטרה. יש לנו רוכבות אופניים מקצועיות, למשל עומר שפירא שבשנה שעברה סיימה את הג'ירו לנשים במקום ה־36, רותם גפינוביץ' שרוכבת בקבוצה מקצוענית בהולנד, שני בלוך שהשתתפה באולימפיאדה בסין. נבחרת נשים חזרה עכשיו מטור בצ'כיה, כאשר עומר שפירא סיימה במקום השביעי. המצב הולך ומשתפר. זהו ענף מתפתח מאוד בארץ, גם מבחינת גברים וגם מבחינת נשים. חסרים כמו תמיד עוד תקציבים כדי לדחוף את זה קדימה, עוד מאמנים מקצועיים, עוד מדריכים, ואז הענף יעוף קדימה".

עד כמה הענף כבר תופס את עיני הישראלים?
"הרוב עדיין לא מודעים מספיק לחשיבות הענף, ואנחנו עובדים על יותר ויותר חשיפה לענף, שמפותח בארצות הברית ובכל אירופה. אנחנו בדרך הנכונה, יש מגמת שיפור כל הזמן. אנחנו רוצים שענף האופניים יהיה גם בסקאלה של משחקי כדור וטניס, שיהיה זמין ונגיש. אני למשל מאוד מעודדת הורים לשלוח ילדים לחוגי אופניים. לאיגוד האופניים ופרויקט אתנה - הפרויקט הלאומי לקידום ספורט הנשים בישראל - יש למשל קבוצת בנות רוכבות בגילאי 10־16, שגדלה מאוד משנה לשנה".



מהו החזון שלך?
"שתהיה לפחות רוכבת אחת שתייצג אותנו באולימפיאדה בענף אופני כביש, הרים וולודרום (זירה לאופני מסלול – א"ש); שעוד קבוצות יבינו שיש בישראל תנאים אידיאליים למחנות אימון ולשיתופי פעולה בין מדינות, ושיהיה פה לפחות טור נשים בינלאומי פעם בשנה. כל זה יכול להביא אלינו תיירים ולגרום לכך שקהל גדול מחו"ל יראה את ישראל היפה".

ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "מדובר בענף מתפתח בכל שנה, וככזה הוא נכנס למסגרת 'הענפים המועדפים' במשרד התרבות והספורט. גובה התמיכה הכוללת בענף ביחס למספר הספורטאים בו הוא בין חמשת הענפים הגבוהים בדירוג. מעבר לתמיכה הגדולה בענף, משרד התרבות והספורט תמך בהבאת מרוץ האופניים היוקרתי ג'ירו ד'איטליה לישראל במסגרת מבחן תמיכה לאירוח תחרויות בינלאומיות בישראל. המשרד הכין מסמך כלכלי עם חברת דלויט הבינלאומית שהמחיש את הערך הכלכלי של פרויקט הג'ירו ורתם משרדי ממשלה נוספים להשקיע ולהביא להזנקת המרוץ ותחילתו בישראל.

"בנוסף, המשרד מקדם בסדר עדיפות עליון את הפעילות באופניים דרך הרשויות המקומיות בכ־3 מיליון שקלים, הכוללים פיתוח מועדוני אופניים ברשות ופעילויות מגוונות, למשל סובב אופניים בירושלים והקמת קבוצות פרחי ספורט באופניים לגיל הצעיר. בנוסף, משרד התרבות והספורט הקצה כ־16 מיליון שקלים עבור הקמת מסלולי אופניים ברשויות תוך שיתוף משרד התיירות בפרויקט".