עכשיו זה כבר ברור: ארבעה חודשים לפני תום העונה, להפועל ת"א יש כבר תואר: אלופת הבלאגן והניהול הקלוקל. בשבועיים האחרונים הייתה לה תחרות צמודה עם בית"ר ירושלים, אבל האירועים סביב עסקת גילי ורמוט נתנו לה את התואר סופית.
התחנה השנייה: השריף. להלן ציטוט מיום מינויו של אלי כהן בהפועל ת"א: "גילי ורמוט הוא שחקן ששקול להרבה כוח ועוצמה בקבוצה, והוא לא ישוחרר. מי שישחרר אותו, יגזור את דינה של הפועל ת"א". האם כהן יקום עכשיו ויחזיר את המפתחות? או שמא הישיבה הארוכה בבית והרצון לעמוד על הקווים גימדו את קומתו הגבוהה ואת ערכיו עד לאפס? והאם הטייקונים שמנהלים את הקבוצה התייעצו איתו? אחת משתיים: או שהתייעצו והוא התנגד, או שעשו את המהלך מעל לראשו.
אם יש אדומים שמסתובבים היום בעיר בתחושה של סכין בלב - הם צודקים. זה לא מגיע להם. ורמוט זו רק מדרגה אחת בדרך לגיהנום. עם ניהול שכזה, צפו לנפילות נוספות. אני יכול רק לקוות שאחרי שלחצו יד לג'ורדי קרויף על עסקת ורמוט, קבעו איתו אנשי הפועל פגישה נוספת, שבה יבקשו ממנו ללמד אותם איך מנהלים קבוצה. זה לא יזיק.
התרעות פיקוד העורף