יש מי שאומר שאחרי השנים הלא טובות שעבר, לרוני לוי
שיהיה ברור: לוי מגיע לחיפה במצב לא טוב, הוא לא הבריק בלשון המעטה בשנים האחרונות, למעט ההצלחה הגדולה עם נתניה בחודשים האחרונים. גם הקריירה האישית שלו עומדת בפני רגע קריטי, משום שאם ייכשל, שוב יאבד את התואר "אחד המאמנים הטובים בישראל" וירד מדרגה. ואז גם חלום הנבחרת יידחה לזמן ארוך יותר.
לוי מגיע למקום שיש בו ים של ציפיות. כאן לא בונים, פה אין תהליך. הציפיות הן למאבק אמיתי על תואר האליפות, וכל דבר פחות מזה ייחשב לכישלון. שחר השקיע הון בתחילת העונה והון נוסף בינואר, והוא עדיין לא יודע אם יטוס לטיול באירופה בעונה הבאה.
זו, אגב, עלולה להיות מהמורה רצינית בהכנה של לוי לעונה הבאה. מהרגע שיקבל את המושכות יעמדו לרשותו 30 יום בלבד (כולל מחנה אימון) כדי לצלוח בשלום את הסיבוב הראשון במוקדמות הליגה האירופית בתחילת יולי. האם מכבי חיפה תיראה שונה כל כך בעוד שישה שבועות מהיום? לא מן הנמנע שלוי דווקא יעדיף שבית"ר תסיים במקום הרביעי, וכך יתאפשר לו להתכונן בראש שקט לקדנציה השנייה שלו בכרמל.
לוי סומך על יוסי בניון, ונכונה לו דילמה גדולה: הוא חייב את הקפטן לצדו, אבל במגרש זה סיפור אחר. אם בניון ייעדר ממספר רב של משחקים, יצטרך המאמן לחפש מנהיג אחר על המגרש, חן עזרא, אלירן עטר ואיתי שכטר לא מתאימים. אביחי ידין הוא חצי מנהיג בגלל השקט, היכולת והאישיות, אבל הוא לא כריזמטי וסוחף כמו מספר 15 בירוק. המאמן יצטרך למצוא את תואם בניון במנהיגות, אבל גם כזה שישחק כל שבוע. זו משימה קשה מאוד.
נכון לעכשיו, יש תמימות דעים בחיפה שלוי הוא האיש המתאים לתפקיד, אבל כולם זוכרים שגם שלוש אליפויות לא הספיקו ולוי סיים את דרכו בחיפה אחרי קריאות "אליפות בלי מאמן".
בניון. אין לרוני לוי עוד שחקן כמוהו (ערן לוף)
ההגנה, שהייתה עקב אכילס של חיפה העונה, תוחלף כנראה כמעט במלואה, פרט לשוער ולדימיר סטויקוביץ', בתקווה שלא יעזוב. גם בקישור המשימה קשה: רובן ראיוס ומדו קאמרה הם לא סוג השחקנים שלוי אוהב, הוא אוהב אותם חזקים, קשוחים ומאיימים שלא מפסיקים לעבוד על המגרש. השניים האלה הם לא מהזן הזה.
וכמעט שכחנו את המושאלים שפרחו, חלק בפתח תקווה, חלק בסכנין. לוי - וזה לא סוד - הוא מאמן קשוח. אין אצלו משחקים, ומי שלא יעמוד בסטנדרטים הגבוהים של המשמעת והעבודה הקשה, ימצא את עצמו במקרה הטוב על הספסל.
זו עונת מבחן גם ליעקב שחר, שמתעקש להוכיח לכולם שהוא יכול להסתדר גם בלי מנהל מקצועי. בניון, כידוע, מיועד לתפקיד, וזו אולי ההזדמנות האחרונה של שחר להראות שאפשר בלי, כי הקהל לא יסבול עוד עונת כישלון ולוי לא ישרוד אם שוב יישמעו הקריאות מהיציע. איך שלא תסתכלו על זה, צפויה תקופה מרתקת בחיפה.