כשג’ורדי קרויף נחת בישראל בקיץ 2012, הוא התקבל בחשדנות.
אביו, יוהאן, היה שחקן ענק, גיבור ילדותנו, וגם ג’ורדי עצמו שיחק בעברו בברצלונה ובמנצ’סטר יונייטד, אבל אף פעם לא היה כוכב גדול. אמרו שיגיע להביל של מישור החוף, יעשה סיבוב דאווין, ירפד את הכיס ויעזוב במהרה.
אבל המנהל הספורטיבי של מכבי תל אביב נחשב היום לארכיטקט שעומד מאחורי שלוש אליפויות רצופות של המועדון, וכעת גם מאחורי הופעה יוקרתית בליגת האלופות האירופית. מי שעיקם פרצוף, סיים מזמן לאכול את הכובע.
“הזמן עבר מהר”, קרויף הודה כשנפגשנו. “אף פעם לא חשבתי שאהיה באותו מקום במשך ארבע שנים. זה לא מתאים לאופי שלי. אני בדרך כלל לא נשאר, אוהב דברים חדשים”.
בהתחלה כעסו כשקרויף בחר למנות מאמן ספרדי שיעבוד איתו, אבל מאז עברו שם גם מאמן פורטוגלי, ספרדי נוסף, ועכשיו סרבי. השוק המקומי עדיין עומד בצד ומקנא.
“אגואיסטית, כשהגעתי, רציתי לצדי מאמן שמבין את השפה שלי”, הסביר ומיד פירש. “לא שפה שמדברים, אלא שפת הכדורגל. לא רציתי להגיע למצב שאתה מנסה להכניס אופי אירופי וצריך להתווכח עם מאמן מקומי. חשבתי שזה יהיה הגיוני לבחור מאמן שיש לי אמון בו ואני מכיר את עבודתו. אם יש ויכוח, אחרי שעה הוא נעלם. עם השנים גם לבעלים יש את הרצונות שלו ועולה השאלה האם הגיע הזמן למנות מקומי. המנכ”ל, הבעלים ואני מחליטים בנושא ועושים מה שטוב למועדון”.
מהצד הוא נראה כמעט מלאכי, אבל הוא מקבל לעתים החלטות אכזריות. את חואן פאבלו, השוער שהרגע הילל, הוא ניפה מהסגל שעות אחרי שהבחור עזר לו להגיע לליגת האלופות. מנע מהספרדי הוותיק להגשים חלום.
במקומו הביא קרויף צעיר בן 19 מסרביה, פרדרג ראיקוביץ’, שאומרים שיהיה אדיר כשיגדל. בינתיים חוסר ניסיונו נראה היטב בתבוסה של הקבוצה 0־4 נגד צ’לסי האנגלית, בפתיחת משחקי ליגת האלופות.
מהמאמן הספרדי, פאקו אייסטאראן, שהביא את הקבוצה לזכייה בשלושת התארים הכי חשובים בכדורגל הישראלי, קרויף נפרד הקיץ מבלי למצמץ. אמרו שחשב שהספרדי לא מוציא את המקסימום משחקניו, אחרים דיווחו שאלה יחסים אישיים שהובילו לפרידה.
“היו לי כאן שתי החלטות קשות”, הוא מספר. “חואן פאבלו היה אחד השוערים הטובים בישראל, שלא תמיד קיבל את ההערכה לה היה ראוי. זו הייתה החלטה קשה, והזמן יגיד אם הייתה טובה או רעה, אבל תאמין לי, וגם הוא יודע, זו לא הייתה שיחה של דם קר בינינו. זו הייתה שיחה לא נוחה, קשה ומאוד עצובה”.
לקרויף כבר יש ניסיון עם השחקן הישראלי, למד אותו מכל הפינות במהלך השנים שהוא כאן. “יש פה משהו שבארצות אחרות לא קיים”, אמר. “אפשרות שעיתונאי יסמס לשחקן כמה שעות לפני משחק וידרוש שיספר מה ההרכב הפותח? זה לא אתי. אם אני אתפוס שחקן כזה אני אמליץ לבעלים לזרוק אותו מהמועדון. לא צריכים כאלה במכבי תל אביב. כאן יש שחקנים שלפני שמנשקים את האישה לבוקר טוב רצים לאינטרנט לראות מה כתבו עליהם. אני מרגיש שאלה סיבות שלא קשורות לכדורגל שגורמות לישראלים קשיים כשהם יוצאים לשחק באירופה. משהו בחינוך צריך להשתנות”.
“בסדר, כאבא אתה צריך להיות מעורב רגשית, אבל עסקים ורגשות אף פעם לא הלכו ביחד. אתה צריך להיות ניטרלי. זה קיים כאן בכל הגילאים, וזה לפעמים החלק המכוער של העבודה, לפתוח למישהו את העיניים ולהגיד ‘יש לנו זווית ראייה שונה לגבי הבחור שרץ לפנינו’. הרבה פעמים יש לי הרגשה שהשחקן פה חושב ‘מה המועדון יכול לתת לי’ במקום ‘מה אני יכול לתת למועדון’. זה משהו שצריך לעבוד עליו מגיל קטן”.
קרויף, האב, היה מספר 14 הגדול בכל הזמנים, הכוכב של הולנד, אייאקס אמסטרדם, ואחריה - ברצלונה. שם השתקע, כיכב וגם אימן את אחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה.
“אני קטלוני הרבה יותר מאשר הולנדי”, מעיד על עצמו קרויף ג'וניור. “הייתי בהולנד אולי פעמיים בשש השנים האחרונות. השורשים שלי הם לגמרי ספרדיים, המשפחה גרה שם. אין לי דבר שנשאר בהולנד”.
“שאלו אותי אם הוא יכול לשחק בספרד אמרתי כן”, הוא מספר. “אם היו שואלים אם הוא יכול לשחק בצרפת, גם הייתי עונה שכן”.
לקרויף יש בטן מלאה על התקנות בהתאחדות לכדורגל. “שחקן בן 30, שמסיים חוזה, צריך לשלם עליו דמי השבחה למועדון בו גדל, זה מנוגד לכל חוקי פיפ”א ואופ”א”, פתח. “הוא אמור להיות חופשי ועדיין צריך לשלם עליו. אם יחליטו שהמחיר ללא חוזה הוא 1.5 מיליון שקלים, אז תאר לך אם היה חוזה? אם תבטל את החוק כל המחירים בשוק הישראלי ירדו. השוק כאן מוגבל, זו לא אוכלוסיה של 100 מיליון איש. מה שקורה שהשחקנים הטובים יקרים, כי כל המועדונים רוצים אותם. האבסורד הוא שיותר זול לקנות שחקן ישראלי שמשחק בחו”ל מאשר לקנות ממועדון בארץ. את אבי ריקן הבאנו משוייץ ואם היה משחק בישראל, מחירו היה פי עשרה”.
קרויף גם מחזיק בדעת מיעוט. הוא משוכנע שקבוצות הליגה שלנו צריכות לצרף יותר מחמישה שחקנים זרים, כפי שמותר היום. בהתאחדות חושבים אחרת. ריבוי זרים יפגע, לטענתם, בהתפתחות הצעירים ובהתקדמות הנבחרת הלאומית.
“לשחקנים הטובים תמיד יהיה מקום ותביא לי סטטיסטיקה שמוכיחה שחמישה זרים עוזרים לכדורגל הישראלי”, ביקש בציניות. “אני רק רואה איך אתם במגמת ירידה ומדינות כמו קפריסין עולות. למה? כי יש להם יותר זרים בשביל להתמודד עם אירופה. זו המציאות של הכדורגל היום”.
מכבי תל אביב תפסה מרחק מהקבוצות האחרות בזכות ההתמקצעות, אבל גם בגלל ששאר הקבוצות לא מצליחות להתרומם. מכבי חיפה מתרסקת, בית”ר ירושלים מרוששת, הפועל תל אביב בתהליכי בנייה איטיים, קריית שמונה קטנה מדי ובאר שבע מתקדמת בקצב שלה. בעונה שעברה זה היה מביך, הקבוצה זכתה בכל תואר אפשרי.
בארץ יש כאלה שחוששים מגרסה כדורגלנית למחלקת הכדורסל של המועדון. “אומרים שמכבי תל אביב כדורסל לוקחת את השחקנים הכי טובים? אולי השחקנים רוצים להילקח על ידי המועדון הכי טוב?”, קרויף שאל ולא חיכה לתשובה. “זה בלתי יאמן שמבקרים מועדון שהאסטרטגיה שלו שמה את הספורט הישראלי על המפה”.
קרויף אינטליגנט, חריף. משתלב טוב בחיים התל אביבים. “אני אוהב את הים, האוכל", הוא אומר. "אוהב שהעיר לא הולכת לישון. המנטליות לפעמים קשה לי. ישראל היא לא מדינה שקל לחיות בה. אהבתי את החיים בלרנקה, קפריסין. האנשים שם חמים ונותנים לך להרגיש בנוח מהרגע שנחתת בשדה התעופה. לא היה אכפת לי לגור שם”
התרעות פיקוד העורף