"תמר סוחפת": מיכאל זנדברג מתייצב מאחורי אחותו במירוץ להנהגת מרצ

הכדורגלן המפורסם, ששיחק בנבחרת ישראל, מספר בראיון גלוי לב על החיים בדמדומי הקריירה, מנחש איך אוהדי בית"ר י-ם היו מקבלים אותו היום ובטוח שהשמאל ניצב בפני שינוי

אייל לוי צילום: עדי אבישי
מיכאל זנדברג
מיכאל זנדברג | צילום: אריאל בשור
3
גלריה

מצחיק. אם לפני עשר שנים תמר הייתה עומדת ליד אחיה הקטן, מעטים היו מזהים אותה, בטח פחות מכפי שהיו מזהים כוכב כדורגל בסדר גודל שלו. זנדברג היה האס של מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. שחקן השנה בליגת העל, שחקן נבחרת ישראל שזכה במהלך הקריירה בחמש אליפויות ושלושה גביעים. הגיע לטופ. אבל בכדורגל, בגיל 37, אוטוטו 38, אתה נמצא בפרפורי פרישה מתקדמים. ואילו תמר, עוד מעט בת 42, נמצאת בשיאה, רגע לפני שהיא משתלטת על ראשות המפלגה.

“אצלנו בבית לא דחפו, זה היה בסגנון פרי סטייל", מיכאל צחק כששאלתי איך אח ואחות הלכו לכיוונים כל כך שונים. “גדלנו בבית שעסק בפוליטיקה בשיחות סביב השולחן, אבל לא היה אקטיביסטי. הערכים שגדלנו עליהם משויכים היום לשמאל, אבל בילדות לא החשבתי אותם לכאלה. באותה מידה שתמר הלכה לפוליטיקה, אני הלכתי לכדורגל, כל אחד בחר בדרכו".

מיכאל ותמר גדלו ברמת גן. ילדיהם של יואל, מהנדס מכונות, ואסתר, עיתונאית “הארץ" המתמחה בתחום האדריכלות. מיכאל היה מהילדים שכל עולמם הוא ספורט. ג'ודו, כדורסל, פינג–פונג. מגיל 12 בקבוצת הילדים של הפועל רמת גן בכדורגל. “סבתא שלי הייתה גרה בגבעתיים", הוא נזכר. “בשבתות, בדרך אליה, אמי הייתה מורידה אותי במגרש. לא הייתה נשארת. כילד, הורי הגיעו מעט מאוד פעמים לראות אותי משחק".

זנדברג גדל והפך לאחד השחקנים המוערכים בכדורגל הישראלי, החזיק בתדמית מאוד נקייה. אפילו זכה בתואר כדורגלן העונה, במדי בית"ר ירושלים, הקבוצה הכי ימנית במדינה. הצליח לחמוק מתחת לרדאר של הגרעין הקשה, שבדרך כלל לא מגלה סובלנות כלפי מוסלמים ושמאלנים.

תמר ומיכאל זנדברג
תמר ומיכאל זנדברג | תמר ומיכאל זנדברג

“ההתעסקות בפוליטיקה אז לא הייתה כזו אינטנסיבית", הוא מסביר. “היום לכל דבר יש משמעות. אתה שמאלני? אתה כזה. אתה ימני? אתה מתויג ככה. במכבי חיפה שיחקתי ארבע שנים ולא זוכר שמישהו שאל פעם אחת על פוליטיקה".

זנדברג לא רק תומך באחותו, הוא התפקד למרצ, סוחב אחריו חברים שיסייעו במאמץ. בחודשים האחרונים השקיע לא מעט כדי לעזור לאחותו בקמפיין

לראשות המפלגה. “אמי כל הזמן אומרת לתמר: ‘זה יותר גרוע מהמשחקים שמיכאל עבר בטדי'", הוא צוחק. “אמא שלי לא הייתה יכולה לראות כדורגל מרוב מתח".

“הגיע הזמן שמרצ תפסיק לשבת ביציע ותגיע למקומות שבהם ניתן להזיז דברים, אפילו עם אנשים שלא חושבים כמוך. אני יכול להגיד לך שאחותי לא תקבל סיגרים וגם לא שמפניות. הטובה האישית הרבה פחות מעניינת אותה".

אותה. אולי גם החברים של ביבי היו אומרים עליו את זה, אני יודע שאחותי לא נהנתנית".

לפני כשבע שנים, בימי המחאה החברתית, זנדברג קנה עם חברים אוהל ובילה את אחד הלילות בשדרות רוטשילד. הכדורגלן שהרוויח מאות אלפי דולרים בחר כצעד הפגנתי לרדת אל העם.

“יוקר המחיה לא נגע לי באופן אישי, אבל אני רואה חברים שעובדים ולא מצליחים לקנות בית או לשלם שכר דירה", הוא מסביר. “גם אני יכול להגיד לך שלא קל. אני אבא לשלושה, ו–4,000 שקל לחודש עבור גן זה המון כסף. תחשוב יותר על האזרח ופחות על הכיסא שלך כראש ממשלה".

זנדברג הוא תופעה בעולם הספורט. בגילו המתקדם, ואחרי מה שעבר בקריירה העשירה, מוזר ללא מעט אנשים שהוא בוחר להמשיך לשחק בקבוצת תחתית מהליגה השנייה, וגם לרוב כשחקן ספסל. “יש הרבה שחקנים שאם הם היו במקומות שבהם הייתי, מזמן היו פורשים", הוא משוכנע. “אני קם בבוקר בחיוך והולך לאימון. בנקאי, רואה חשבון, אני בטוח שהם לא אוהבים את המקצוע כמו שאני אוהב. גם לי יש נקודות שבר. חוזר ממשחק או אימון ובא לי למות. אבל בסוף אני אוהב את המשחק יותר מכדורגלן ממוצע. אולי יוסי בניון משתווה אלי באהבה".

במדי בית"ר. "הייתי טוב והאוהדים השתחוו". צילום: דני מרון
במדי בית"ר. "הייתי טוב והאוהדים השתחוו". צילום: דני מרון | במדי בית"ר. "הייתי טוב והאוהדים השתחוו". צילום: דני מרון

זנדברג הוא בן גילו של יוסי בניון, הכוכב הגדול של אותו דור שחקנים. גם בניון, ששיחק בגבהים משכרים, בוחר לסיים את הקריירה במכבי פתח תקווה הקטנה, אחרי לא מעט אכזבות ודחיות מהמועדונים הגדולים בארץ. יש כאלה שאומרים שלא ידע לפרוש בזמן.

“יוסי הוא אדם מאוד רגיש", זנדברג אומר. “אם אני לא אשחק במשחק הקרוב, הכל בסדר, אין בעיה. יוסי מכניס את עצמו לפינות שבסוף הוא נפגע בהן בקטע אישי. מגיע לו הכי הרבה כבוד".

אף על פי שהוא עדיין שחקן פעיל, זנדברג התחיל קריירת אימון בקטן. פעם בשבוע הוא מגיע למתקן האימונים ליד קיבוץ שפיים, שם ההתאחדות לכדורגל מקיימת פרויקט לנערים מצטיינים. מיכאל מנסה לאתר את דור הכוכבים הבא. “גם באירופה קשה למצוא שחקנים מובילים", הוא מסביר. “כל המומחים שם אומרים שהיום שחקנים הם כמו רובוטים, מתוכנתים רק לכדורגל, וזה לא טוב. הרי הורים מסיעים את הילד באוטו לאימון ומחזירים ישר הביתה. מה עם שאר הדברים? אני עד גיל 12 גדלתי פרא. זו הסיבה שאני לא רושם את הבן שלי לחוג כדורגל. לך, תשתולל בחוץ".

תמר ממוקדת מטרה. איך תגדיר את עצמך?

“על המגרש הייתי מאוד אמוציונלי. מי שלא עשה משהו כמו שרציתי, הייתי מסוגל לתת לו מכות. כנראה ששם הוצאתי הכל. בחיים אשתי אומרת שאני מאוד אדיש, נוח. אצלי תמיד הכל בסדר".

תגיות:
תמר זנדברג
/
מרצ
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף