כבר מאות שנים שאנשים מתפעלים מיצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד האמנים החשובים היותר בהיסטוריה, ותוהים מה הסוד ליכולותיו המדהימות. כעת, חוקרים מאנגליה טוענים שהם מצאו את התשובה לכך, והיא שאיש הרנסאנס סבל מבעיית ראייה לא שגרתית. לפי המחקר, שנערך באוניברסיטת לונדון, דה וינצ'י סבל מסוג פחות נפוץ של פזילה.



בשמה המקצועי, היא נקראת אקזוטרופיה אינטרמיטנטית - מדובר בפזילה לא קבועה, שמי שסובל ממנה יכול לשלוט בה וליישר את עיניו בחלק מהזמן. "נראה שהמצב הזה מועיל לציירים, שכן להסתכל על עצמים רק עם עין אחת מאפשר להם להשוות בקלות ביניהם לבין התמונה השטוחה", הסביר טיילור פיט, חוקר מוביל במחקר, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology. "בעיית הראיה הזו יכולה להסביר את יכולות תפיסת העומק והמרחק הנדירה של דה וינצ'י".
בזכות בעיית הראייה הזו, החוקרים סוברים שדה וינצ'י יכול היה לבחור אם להשתמש בשתי עיניו (ראייה סטריאוסקופית), מה שהעניק לן תפיסת מרחב טובה יותר, או להשתמש רק בעין אחת (ראייה חד-שכבתית) אם רצה ליצור צורה תלת ממדית בציוריו או בפסליו. 

אל המסקנות הללו, הגיעו החוקרים לאחר שניתחו שש יצירות שנחשבות לדיוקנאות עצמיים של דה וינצ'י (ביניהן שני ציורי שמן, שני פסלים ושני שרטוטים). ביצירות אלו, החוקרים מדדו את המרחק בין העיניים ואת זוויות המבטים, ואלו העידו באופן עקבי על בעיית ראייה זו. טיילור הסביר שהרבה אמנים סבלו מבעיה דומה ,ביניהם רמברנדט ופיקאסו.

שתיים מהיצירות של דה וינצ'י שניתחו החוקרים.

האדם הוויטרובי