נעמה כהן, דודתה של אורי אנסבכר ז"ל, הנרצחת מהפיגוע בעין יעל בסוף השבוע שעבר, סיפרה עוד על בת השירות הלאומי הצעירה שהלכה בטרם עת ועל תפיסת החשוד ברציחתה, בכאן ב' הבוקר (ראשון): "אנחנו באבל, ולא רוצים להתעסק בשאר, לא רוצה לדעת מעבר לזה".
 
כהן סיפרה על חוויותיה מאז היוודע מקרה הרצח: "קשה, בלתי ניתן לעיכול. לא פשוט. אורי הייתה ילדה מדהימה, ילדה של אהבה, ילדה שרצתה לאהוב את כולם". "היא הייתה לה נשמה טהורה, מדהימה, מיוחדת. היא רצתה רק לראות, לחקור, לעבוד על עצמה כל הזמן, לנסות לעזור לאחרים" שיתפה, "היה לה עומק פנימי. הרגשת שדיברת עם בן אדם שיש לו הארה על החיים, על איך היא ראתה את החיים. היא הייתה מדהימה".
איך שמעת על מה שקרה?

"שמעתי דרך התקשורת בהתחלה. ידענו שהיא נעדרת ושיש חיפושים, ואז לאט לאט עברו השעות והתחיל החשש שמשהו נורא קרה. בסופו של דבר שמענו את זה דרך התקשורת לפני שהמשפחה ידעה". 
זוכרת את השיחה האחרונה שלכם?
"נפגשנו בשישי שעבר, הייתה אצלי בבית. כל פעם שהיא הייתה מגיעה היא הייתה נותנת חיבוק חזק, מלא חום. דיברנו על מה היא תעשה בשנה הבאה, מה התוכניות שלה. היא הייתה בשירות לאומי, עזרה לנוער בסיכון. היא נתנה את כולה שם ותמיד רצתה. לראות אותה מבפנים, גם עם כל הקושי. היא נהנתה מכל רגע. היא התלבטה, ולצערי הכל נקטע כרגע, ושום דבר כבר לא ייצא לפועל".

איך עודכנתם שהרוצח נתפס?
"בשתיים בלילה, בשבת, דפקו להם (להוריה) בדלת כדי להגיד את זה. למרות שאפשר היה לחכות עם זה. היה אפשר לחכות עם זה לבוקר. באמצע שבת, אמצע הלילה. מי צריך את זה? עד שהם ישנו בלילה, זה היה מיותר. זה היה חשוב למשפחה, אבל אנחנו במקום אחר, ודאי שרצינו שייתפס וייענש, אבל קודם כל זאת אורי. אולי אח"כ זה יעניין".
איך נראתה השבת ביישוב?
"כל היישוב קיבל את זה בצורה לא פשוטה. אבל כיבדנו את השבת. היה פה חיבוק מדהים. כל היישוב בא לחזק, תפילות. כולנו היינו ביחד כמה שיותר להיות שם עם המשפחה. שבת מאוד מיוחדת עם כל הקושי הנורא".