אושרת קוטלר שייכת לדור השלישי של האליטה ההומניסטית הישנה והגוועת, ששלטה ביישוב ובמדינה יותר מ־100 שנים, ועכשיו משמיעה את שירת הברבור שלה שצורמת באוזני הישראלים הלאומיים. רחל המשוררת, הכוהנת הגדולה של מייסדי ההומניזם הציוני, ביטאה את רוחו בשירה “יום בשורה": “אני לא אובה בשורת גאולה/ אם מפי מצורע (רוויזיוניסט – א"מ) היא תבוא". וכן בשירה “אל ארצי": “לא שרתי לך ארצי/ ולא פיארתי שמך/ בעלילות גבורה/ בשלל קרבות".
ההומניזם של רחל וחבריה היה מכוון כלפי איומים חיצוניים – ערבים. לעומת זאת, יחסם של אלה כלפי יריביהם הפוליטיים מהאסכולה של הציונות האסטרטגית־לאומית שהנהיג זאב ז’בוטינסקי היה אנטי־הומניסטי – השמצה והחרמה. ההומניסטים סבלו על שהציונות גורמת עוול לערבים, ובעצמם גרמו אותו סוג של עוול ליהודים שכפרו באידאולוגיה שלהם. עם בנימין נתניהו ומירי רגב הגיעה עת הנקם.