האם יהודים באירופה יפסיקו לחבוש כיפה בציבור? על רקע האנטישמיות הגואה ביבשת זו והעלייה במעשי אלימות המכוונים נגד יהודים, גובר החשש בקרב חברי הקהילות היהודיות לביטחונם הפיזי. כוחות משטרה המשגיחים על מוסדות יהודיים הפכו לדבר שבשגרה ובמערכת הביטחון הישראלית נבחנת אפשרות לתגבר את האבטחה במקומות מועדים. בשיחה עם "מעריב" מביעים ראשי הקהילות דאגה מהמצב, אך לא ממהרים לקרוא למדינת ישראל להגן עליהם.
 
מדוח האנטישמיות של אוניברסיטת תל אביב, מרכז קנטור והקונגרס היהודי האירופי לשנת 2018, שפורסם ערב יום השואה האחרון, עולים נתונים מדאיגים. כך, למשל, נרשמה עלייה של 13% במספר התקריות האלימות נגד יהודים, רובן אירעו בארה"ב. על פי הדוח, 13 יהודים נרצחו במהלך השנה.

בשבוע שעבר פורסם ב"מעריב" כי נוכח המתיחות המתעצמת בין ארה"ב לאיראן שוקלים בישראל להגביר את הכוננות והאבטחה סביב יעדים ישראליים בחו"ל, מחשש שהאיראנים ינסו לפגוע גם במטרות ישראליות. "אינני דואג רק ליהודים אלא לאירופה כולה", אומר הפוליטיקאי היהודי־צרפתי מאיר חביב, חבר הפרלמנט הצרפתי. "מאז הפיגוע הקשה בבית הספר היהודי בטולוז אני אומר שבאירופה זה תמיד מתחיל ביהודים ואחר כך ממשיך ליתר האוכלוסייה. אז אחר כך הגיע הפיגוע בהיפר כשר, ואז בשארלי האבדו ובבטקלאן (השניים האחרונים לא כוונו כלפי יהודים - מ"ש)". 


חביב מדגיש עוד: "אני מודאג מאוד. המצב באירופה הוא שהאסלאם הקיצוני חובר לגורמים בשמאל הקיצוני. כוחה של תנועת ה־BDS עולה, ואפילו במחאת האפודים הצהובים שהייתה לאחרונה, כונה הנשיא מקרון 'זונה של היהודים'. אבל זה לא רק דיבורים. לצערי, 12 יהודים נרצחו בשנים האחרונות בצרפת ממניעים אנטישמיים. היהודים כאן מהווים פחות מאחוז מהאוכלוסייה, אבל הפגיעה בהם במסגרת תקריות אלימות עומדת על 50% מהתקריות".

חביב התייחס לדברי פליקס קליין, הממונה על המאבק באנטישמיות מטעם הממשלה בברלין, שאמר בראיון בסוף השבוע האחרון כי הוא "לא יכול להמליץ לחבוש את הכיפה בכל מקום ובכל זמן". לדברי חביב, "אם זה מסוכן, אז מי שנוהג ללכת עם כיפה, שישים כובע. אבל מה יעשה חרדי? אי אפשר להסתיר כל סממן יהודי. צריך להגביר את האבטחה סביב מוסדות יהודיים". 

חביב חושף כי השבוע יקיים הפרלמנט הצרפתי דיון מיוחד במצב האנטישמיות במדינה. "אדבר שם במשך עשר דקות. רציתי לנסות להעביר חוק בנושא, אבל ככל הנראה מה שיקרה הוא שננסה לגבש בפרלמנט הצהרה לגינוי האנטישמיות".

הגל האלים בכלל והאנטישמי בפרט אינו פוסח גם על פולין. נשיאת הקהילה היהודית בוורשה אנה צ'יפצ'ינסקה מציינת: "מה שמדאיג אותנו כקהילה יהודית זו ההחמרה בתופעה של שיח מסית במדינה, לא רק כלפי יהודים אלא גם נגד מיעוטים אחרים וחברי הקהילה הלהט"בית. זה קורה בכל אירופה. בימים אלה החשש גובר, במיוחד על רקע העלייה במספר אירועי הסכינאות, המתחרשים בבתי ספר, במרכזי קניות ועוד. בריכוזי קהל, כמו ברכבת התחתית, מערכות הכריזה מתריעות כל הזמן על חפצים חשודים". 

אחד האתרים ההיסטוריים בפולין הוא בית הכנסת נוז'יק בוורשה, ששרד את מלחמת העולם השנייה ומהווה אבן שואבת לתיירים, יהודים ולא יהודים. לדברי צ'יפצ'ינסקה, "זה לא סוד שהאבטחה שם תוגברה בתקופה האחרונה. ניידות משטרה נמצאות בסמוך שבעה ימים בשבוע. גם אם האיומים והאלימות באירופה מופנים לא רק כלפי יהודים, אנחנו, כיהודים, יותר מודעים. לנו יש יותר היסטוריה".