לאחר יותר מ־70 שנות שליטה ישראלית סגרו היום (שבת) חיילי צה"ל, סמוך לשעה 16:30 את השער המוביל לאדמות אי השלום בנהריים ותם עידן. המובלעת עוברת לשליטת ירדן, יחד עם מובלעת צופר בערבה. על פי הסכם השלום עם ירדן שחתמו בשנת 94' ראש הממשלה יצחק רבין והמלך חוסיין, אי השלום ומובלעת צופר שבריבונות ירדן הוחכרו לישראל לתקופה של 25 שנים, שהסתיימו היום.
 
ירדן כבר הודיעה לפני כשנה שהיא לא תחדש את החכירה, על רקע הלחץ הציבורי להחזיר את שתי המובלעות לשליטתה. חקלאים בעמק הירדן ובערבה קיוו שבסופו של דבר הממשלה תגיע להבנות עם הממלכה הירדנית, שיאפשרו להם להמשיך לעבד את האדמות ולקיים את הסיורים התיירותיים לאי השלום. אבל זה לא קרה והאכזבה היתה קשה. חקלאים מעמק הירדן עיבדו במשך שנים ארוכות שטחים חקלאיים בהיקף של כ־800 דונם בנהריים. הגידולים כללו מטעי אבוקדו, בננות, אבטיחים ואף חיטה ומספוא. 
 
בחודשים האחרונים לא ננטעו מטעים חדשים והחקלאים קיבלו הנחיה לא לבצע זריעה של גידולי שדה והספירה לאחור החלה. בסוף השבוע הגיעו מאות רבות של מבקרים כדי לחוות בפעם האחרונה את האזור שעובר לריבונות ירדן. "התחושה היא בעיקר של סוף תקופה, של פרידה ממקום שהיה שלוב בעבר של חברי אשדות יעקב שעיבדו אותו בזיעה ובדם", אמר בעצב ראש המועצה האזורית עמק הירדן עידן גרינבאום. לדבריו, אף גורם ישראלי רשמי לא הגיע כדי לדבר עם החקלאים. "אף גורם לא מצא את העוז להתייצב, להסתכל בעיניים ולומר – חברים מדינת ישראל מודה לכם שבדמכם ובגופכם עיבדתם את האדמות. התחושה קשה", הוא אמר והבהיר: "אין לנו טענות לירדנים. היו לנו איתם יחסים טובים. ממשלת ישראל הייתה צריכה לדאוג לנו".
 

גרינבאום העריך שייגרמו גם נזקים כלכליים ניכרים לענפי החקלאות והתיירות בקיבוץ אשדות יעקב. "יש כאן פגיעה כלכלית חשובה שעדיין לא נאמדה", הוא הסביר והודה: "ציפינו וקיווינו עד הרגע האחרון שיקרה משהו שתהיה יוזמה ישראלית, אבל לצערנו לא קרה כלום. התחושה היא שלא עשו בישראל את כל מה שיכלו". התחושה בסוף השבוע הייתה של תום עידן. מאות רבות של ישראלים הגיעו לסיורים שאותם מארגן האחראי על ענף התיירות במועצה האזורית עמק הירדן שי הדר.

,התחושות אינן קלות. היה יום מאוד עמוס. אנשים רצו לגעת בפעם האחרונה באדמות של אי השלום וזה נגמר. לא ניתן יהיה להגיע לשם לסיורים", סיפר הדר."אפילו בבוקר היתה לנו תקווה שאולי משהו יקרה. אמרנו בינינו אולי ביבי ישלוף שפן. היתה ציפייה שיקרה נס. עוד חיכינו, אבל בצהריים ראינו שתם עידן. גם השכנים הירדנים שיש לנו איתם יחסים טובים היו בחוסר וכולם מחכים לראות מה יקרה הלאה".

"מעבר לפגיעה הכלכלית, לאזור יש גם ערך הסטורי חשוב. כאן החלה ההתיישבות, כאן הוקמה תחנת החשמל הראשונה והתחנה הרכבתית. כאן הוטבעה האמרה – איפה שתעבור מחרשתנו – יעבור גבולנו, ובגבעה שהוחזרה נרצחו התלמידות מבית שמש". כזכור, בטבח שאירע ב־13 במרץ 97' רצח חייל ירדני שבע תלמידות מכיתות ז' ו־ח' בבית הספר אמי"ת בבית שמש. המלך חוסיין אף הגיע באופן אישי לביקורי ניחומים אצל ההורים השכולים.
 
עם זאת, האנדרטה לזכר הנערות נשארת בשליטת ישראל, אבל מעתה האדמות החקלאיות בנהריים והאתרים ההיסטוריים הם בשליטה ירדנית.
"אני מאוד מקווה שיגיעו בסופו של דבר להסדר שיאפשר להמשיך את הסיורים. בינתיים, כל האתר ייסגר לשבוע הקרוב. אמרו לנו שמחר אמורה להתקיים ישיבה של הפרלמנט הירדני בנהריים. נחכה ונראה", הוסיף הדר.

גם בערבה התיכונה התחושה היתה קשה. מובלעת צופר, שאותה עיבדו חקלאים מהמושב צופר, עוברת אף היא לשליטת ממלכת ירדן. המובלעת כוללת שטח של כ־4,500 דונם, מתוכם כ־1,500 דונם מעובדים, הכוללים בתי רשת חקלאיים וחממות ובהם גידולים חקלאיים. בפועל השטח היה מפורז ואפשר לתושבי מושב צופר לעבוד בשטחים החקלאיים משעות הבוקר עד רדת החשיכה. "התחושה היא עדיין של חוסר ודאות. אנחנו מצפים שגורם רשמי יעדכן אותנו מה יקרה הלאה. הסתיים עידן ועדיין לא יודעים מה יהיה עם החקלאים בעידן החדש", אמר תושב באזור.
 
ח"כ צבי האוזר (כחול לבן) הגיש הצעה דחופה לסדר היום של הכנסת "בהמשך לכישלון המו"מ עם ירדן ויציאת ישראל ממובלעות נהריים וצופר". לדבריו "ביטול ההסדרים שהתקיימו משך 25 שנים ברציפות פוגע בדרך השלום ובפירותיו וכן באמון הציבור הישראלי, בכל הנוגע להתכנות עתידית לקיים יחסי שכנות יומיומיים המושתתים על בסיס כבוד הדדי". בפירוט הבקשה לקיים הצעה דחופה לסדר במליאת הכנסת נכתב: "לפני שנה הודיעה ממלכת ירדן כי אין בכוונתה להאריך את תוקפו של המשטר המיוחד שחל על מובלעות נהריים וצופר. משא ומתן שהתקיים בין ישראל לבין ירדן בנושא, בהתאם לקבוע בהסכם השלום, כשל".
 
"במשך כחצי יובל חצו חקלאים ישראלים את הגבול אל מובלעות צופר ונהריים ועיבדו את אדמתם. כך, עקב ובצד אגודל, נבנתה לאורך שנים מציאות שהייתה לדוגמא ולמופת למנגנון הסדרי, ובו שני העמים נהנים מפירות השלום. כעת, מסתיים לו אותו הסדר מעורר תקווה – אי השלום בנהריים לא ישמש עוד מוקד תיירותי משותף וסמל לשלום בין העמים ולא תתאפשר עוד כניסת חקלאים ישראלים למובלעות".